זמן (ישיבות) – הבדלי גרסאות

בכל סוגי הישיבות ([[ישיבה קטנה|קטנות]], [[ישיבת הסדר|הסדר]], [[ישיבה גבוהה|גבוהות]] ולעתיםולעיתים גם ב[[ישיבה תיכונית|תיכוניות]]), כמו גם בחלק מה[[מכינה קדם צבאית|מכינות]] וה[[מדרשה תורנית לנשים|מדרשות]] קיימים שלושה "זמנים":

לכל "זמן" נקבעת [[מסכת]] מרכזית הנלמדת בישיבה בסדרי העיון והבקיאות, כאשר לעתיםלעיתים לומדים את המסכת במשך זמן אחד בלבד ולעתיםולעיתים במשך שנה שלמה או מספר "זמנים". נהוג שגם כאשר ממשיכים ללמוד אותה מסכת במשך ה"זמן" הבא, פרק אחר מאותה המסכת יילמד.

תקופת החופשה בין זמן לזמן נקראת '''בין הזמנים''' (נהגה בעולם הישיבות ב[[מלעיל]]), והיא ניתנת כדי לאפשר לבני הישיבה לשהות עם משפחתם תקופה מסוימת, בייחוד בחגים, לנוח מעמלה של תורה (שהרי "תורה מתשת כוחו של אדם"), ולאגור כוחות לקראת הזמן הבא. בישיבות נזהרים מלקרוא לה "חופשה", על מנת להבדיל בין מטרתן של הישיבות בנתינת זמן מנוחה להתרעננות בלבד לבין החופשה הנהוגה בבתי ספר הכלליים, המנוצלים, לדעתם, לבילויים אגרסיביים. סיבה נוספת היא משום שגם בתקופת בין הזמנים מקפידים רבים מן הלומדים להמשיך וללמוד במסגרת מצומצמת יותר, לעתיםלעיתים במסגרת "ישיבות בין הזמנים", ולמילה "חופשה" יש הקשר של חופש מוחלט ללא עול תורה כלל. בתקופה האחרונה מתרחבת המגמה בחלק מהישיבות לצמצם את ימי בין הזמנים כדי שיהיו יותר ימי לימוד, והתלמידים יוצאים לחופשה כמה ימים לאחר הזמן המקובל ואף בימי החופשה קיימות עדיין מסגרות הלימוד של "ישיבת בין הזמנים", שבה שעות הלימוד נוחות וכל אחד לומד במה שחשקה נפשו. כמו כן קיימת גם מלגה לפי שעות הלימוד אשר מחולקת על ידי עמותות שונות.

לעתיםלעיתים, בעיקר בעיתות מלחמה בישראל, קוראים הרבנים וראשי הישיבות לקצר את תקופת "בין הזמנים". כך נעשה בתקופת [[מלחמת יום הכיפורים]] (בין הזמנים - תשרי ה'תשל"ד), [[מבצע חומת מגן]] (בין הזמנים - פסח ה'תשס"ב), בתקופת [[מלחמת לבנון השנייה]] (בין הזמנים - אב ה'תשס"ו) וב[[מבצע צוק איתן]] (בין הזמנים - אב ה'תשע"ד). רוב הישיבות אינן מקיימות מסגרת לימודים פורמלית בתקופה כזו, אלא מבקשות מתלמידיהן להמשיך וללמוד. הסיבות לקיצור "בין הזמנים" הן:

בישיבות רבות ישנה חופשה קצרה אף בזמן ימי ה[[חנוכה]], בדרך כלל רק לארבעה ימים, מחצית מימי החנוכה. ימים אלו נקראים לעתיםלעיתים בבדיחוּת "בין הזמנים דרבנן", משום שחופשה זאת לא הייתה נהוגה בעבר והתחדשה רק בזמן האחרון, בדומה לחגים ש[[חז"ל]] תיקנו שהתחדשו רק בתקופה מאוחרת (ומכיוון שחג החנוכה הוא מדרבנן).