ספינת אוויר – הבדלי גרסאות

הרעיון להשתמש בספינות האוויר כנושאות [[פצצה|פצצות]] הועלה באירופה, עוד לפני שהן היו מסוגלות לכך. [[הרברט ג'ורג' ולס]] תיאר בספרו "המלחמה באוויר" ([[1908]]) השמדה של [[עיר|ערים]] שלמות בעזרת ספינות אוויר. ב-[[5 במרץ]] [[1912]] נעשה שימוש צבאי ראשון בספינות אוויר בידי הצבא האיטלקי, במהלך סיור תצפית ליד [[טורקיה]].

 

 

לקראת סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], החליפו ה[[מטוס|מטוסים]] את ספינות האוויר הגרמניות בתפקיד המפציצים. ספינות האוויר הקשיחות הבריטיות, עד תקופה זו, נבנו בעיקר כתגובה לאיום הגרמני ואף על פי כן לרוב לא היוו חיקוי מוחלט לצפלינים. נבנה העתק בריטי משרידי הספינה הגרמנית L-33 בשם R-34. ב-[[6 ביולי]] [[1919]] נחתה ספינת האוויר הבריטית ב[[ניו יורק]] ובכך הייתה ספינת האוויר הראשונה שחצתה את [[האוקיינוס האטלנטי]], וכלי הטיס הראשון שחצה אותו בטיסה רצופה. כתוצאה מכך, החלו מנהיגי הבריטים לשקול הקמת צי של ספינות אוויר שיקשר בינם לבין [[ארצות הברית]]. הגרמנים, באותה העת, בנו את ספינת האוויר גרף צפלין, שנועדה להוות תקן חדש בספינות מובילות נוסעים.

ספינות אוויר רכות משמשות ל[[פרסום]] וכבסיס למצלמות [[טלוויזיה]] באירועי ספורט מרכזיים.

 

 

===מחקרים כיום===