ראש ישיבה – הבדלי גרסאות

בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד ב[[תלמוד]]. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום ה[[אידאולוגיה|אידאולוגי]] והרוחני בישיבה ולעתיםולעיתים עוסק גם ב[[ניהול]] האדמיניסטרטיבי שלה.

במשך הדורות היו שינויים במעמדו ובסמכויותיו של ראש הישיבה. לעתיםלעיתים הייתה חפיפה בין תפקיד [[רב קהילה|רב הקהילה]] לתפקיד ראש הישיבה, ובמקרים אחרים הייתה הפרדה גמורה בין ראש הישיבה לבין דמות [[פוסק]] ה[[הלכה]]. מגמה זו התגברה בעולם [[ישיבות ליטאיות|הישיבות הליטאיות]] בדורות האחרונים, על רקע הפרדה כללית בין הלימוד הישיבתי ובין ההלכה המעשית, ומתקיימת גם היום בציבור ה[[חרדים|חרדי]], שבו יש בדרך כלל הפרדה בין דמויות מובהקות של ראשי ישיבה (כגון [[הרב שך]] והרב [[אהרן יהודה לייב שטינמן]]) ובין רבנים שעיקר חשיבותם כפוסקי הלכה (כגון הרבנים [[שלמה זלמן אוירבך]] ו[[משה פיינשטיין]], אם כי גם אלה תפקדו כראשי ישיבות). אצל ה[[תנועת החסידות|חסידים]] ראש הישיבה בכל חסידות הוא בדרך כלל השני בחשיבותו אחרי ה[[אדמו"ר]].

ראש ישיבה נבחר כמעט תמיד לכל חייו. מינוי ראש הישיבה נעשה לעתיםלעיתים בידי הקהילה התומכת בישיבה, לעתיםלעיתים על ידי התלמידים ולעתיםולעיתים על ידי ראש הישיבה הקודם; בישיבות חדשות, פעמים רבות ראש הישיבה הוא זה אשר הקים אותה. במקומות ובזמנים שונים היה משקל משתנה למעמד הירושה האישית מאב לבן בראשות הישיבה, ולעתיםולעיתים הועברה משרת ראש הישיבה לחתנו של ראש הישיבה הקודם (מקובל מאוד שראש הישיבה משיא את בנותיו לתלמידים מצטיינים בישיבה). סכסוכי ירושה מצויים מאוד, ומביאים פעמים רבות לפיצול של ישיבה לשתי ישיבות או למצב שבו יש שניים או שלושה ראשי ישיבה בישיבה אחת ואף יותר מכך, אם כי פעמים רבות יש טעמים אחרים לריבוי ראשי ישיבות (כמו ב[[ישיבת הר עציון]]). דוגמה לסכסוך ירושה שהדיו הגיעו לציבור הרחב ושנמשך שנים רבות נותנת [[ישיבת פוניבז']].