מיסיון – הבדלי גרסאות

למרות אובדן האימפריה הרומית המערבית הייתה התקופה שאחריה תקופת פריחה והתפשטות מהירה באירופה לנצרות המערבית שמרכזה ברומא. תקופה שהתאפיינה בפעילות מיסיונרים נמרצת שנחלה את ההצלחה הגדולה ביותר כשמלכי עמי אירופה השונים התנצרו, ובעקבותיהם עברה כל האוכלוסייה בשליטתם לנצרות. בשנת [[496]] הוטבלו [[כלוביס הראשון]] מלך ה[[פרנקים]] וחייליו ל[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]]. בשנת [[596]] ניצר הנזיר אוגוסטינוס את המלך [[אתלברט, מלך קנט|אתלברט מקנט]] שב[[אנגליה]] ובעקבותיו הוטבלו גם נתיניו. [[בוהמיה]] - עברה לנצרות תחת שלטונו של המלך [[וונצ'סלאס הראשון]] ([[907]] –[[929]]). התנצרות [[פולין]] החלה בימיו המלך [[מישקו הראשון]] שהוטבל לנצרות ב-966 או 967, והושלמה תחת בנו [[בולסלאב הראשון]]. [[הונגריה]] הפכה למדינה נוצרית בימיו של מלכה הראשון של הונגריה [[אישטוון הראשון]] (מלך [[1000]] – [[1038]]). [[קנוט השני]] מלך אנגליה [[דנמרק]] ו[[נורווגיה]] חונך כנוצרי ופעל לנצר את דנמרק. [[אולף הראשון, מלך נורווגיה|אולאף הראשון]] מלך נורווגיה הוטבל בידי נזיר לנצרות ופעל לנצר את ממלכתו, משימה שהושלמה בידי יורשו [[אולף השני, מלך נורווגיה|אולאף השני]]. [[שוודיה]] הפכה לנוצרית תחת שלטונו של [[סרקר]] ([[1130]] – [[1156]]).

 

 

גם לכנסייה המזרחית שמרכזה היה ב[[קונסטנטינופול]] היו הצלחות. הקיסרות והכנסייה המזרחית יזמו פעולות מיסיון ב[[בלקן]] ובקרב העמים ה[[סלאבים]]. ב-[[865]] התנצר [[בוריס הראשון]] מלך [[בולגריה]] ועימו נתיניו. הצלחה דומה הייתה למיסיון המזרחי ב[[סרביה]]. אבל ההצלחה המיסיונרית הגדולה ביותר של הכנסייה המזרחית הייתה אזורים שהפכו אחר־כך ל[[רוסיה]]. הנסיך [[ולדימיר הראשון]] מ[[קייב]] ([[956]] – [[1015]]) הוטבל בטקס ביזנטי לנצרות ב-[[988]] והוביל את עמו לעשות כמוהו. לאחר שהשתחררו הרוסים מהשלטון המונגלי הם העבירו את משכן ה[[מטרופוליט]] מקייב ל[[מוסקבה]], וכנסייתם הפכה ונותרה גם כיום הגוף הנוצרי־אורתודוקסי הגדול ביותר, ולכן מגן ומוביל את הכנסיות האורתודוקסיות האחרות. עם נפילת קונסטנטינופול לידי [[האימפריה העות'מאנית]] בשנת [[1453]] הפכה מוסקבה להיות מרכז הכנסייה היוונית אורתודוקסית וכונתה מאז "רומא השלישית".