דיכוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 1:
[[קובץ:1904 Russian Tsar-Stop your cruel oppression of the Jews-LOC hh0145s.jpg|ממוזער|250px|[[קריקטורה]] [[פוליטיקה|פוליטית]] משנת [[1904]], בה מוצג [[יהודים|יהודי]], אשר נושא [[משקל (פיזיקה)|משקל]] כבד על [[כתף|כתפיו]], לפי פקודת של ה[[צאר]] ה[[רוסים|רוסי]], כסמל לדיכוי של [[יהדות רוסיה|החברה היהודית ברוסיה]] באותה העת.]]
'''דיכוי''' הוא הפעלה של [[כוח (סוציולוגיה)|כוח]] שרירותי ואכזרי על אדם או על קבוצה של בני אדם. המונח משמש בעיקר לתאר דיכוי של קבוצה מסוימת באמצעות [[אלימות]], [[סמכות]] או [[נורמה|נורמות]] חברתיות. דיכוי יכול, אך אינו חייב, להיות ממוסד באופן רשמי, ולעתיםולעיתים רחוקות הוא מוגבל לפעילות ממשלתית.
 
== רמות של דיכוי ==
שורה 7:
* דיכוי מרמה ראשונה - דיכוי ישיר, על ידי כוחנות ועונשין. הדיכוי מתאפשר משום שהמדכא חזק מן המדוכא. בדיכוי זה הנדכא חש עצמו פגוע במישרין. כנגד דיכוי זה ניתן להתקומם אם כי לא תמיד להצליח. דוגמה לתצורה זו יכולה להיות [[בריון|בריונות]] וסחטנות.
* דיכוי מרמה שנייה - דיכוי המיוצר על ידי מערכת מחשבה אידאולוגית, המצדיקה את קיום המעמדות. התקוממות כנגד דיכוי זה דורשת הכרה והטלת ספק במסגרות וחייבת להיות במסגרת של ביקורת המציאות. דוגמה לתצורה זו יכולה להיות משטרים דוגמת [[טוטליטריזם|משטרים טוטאליטריים]] או [[מונרכיה|מונרכיים]].
*דיכוי מרמה שלישית - דיכוי זה מעצב בדרך של מניפולציה את נפש המדוכא, כך שלא רק שלא יוכל להתקומם - אלא גם שלא ירצה בכך. לשם כך מייצר המדכא צרכים במדוכא באופן מלאכותי, וממלא אותם עבורו וכך שומר על מסגרת הכוח בה הוא פועל. המדוכא לא ימרוד ולא ירצה למרוד משום שמסגרת הדיכוי מספקת לו את הצורך המלאכותי. דוגמה לתצורה זו יכולה להיות למשל השימוש שחברות [[סיגריה|סיגריות]] עושות בלקוחותיהן. מרכוזה טוען כי צורת דיכוי זו היא הבסיס לחברה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] ה[[תרבות הצריכה|צרכנית]], על ידי עיצוב התודעה של "[[רמת חיים]]" כמושפעת מ"הצורך לקנות\לנכס" שהינו בלתי סופי ומושפע מחווית "פוסט-קניה" מתמדת. רמה זו קרויה לעתיםלעיתים גם "על-דיכוי".
 
==ראו גם==