פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2 בתים, לפני שנה
מ
בוט החלפות: אידיאל
במהלך השנים 1974 - 1976 ערכה תנועת [[גוש אמונים]] מספר הפגנות במטרה להקים יישוב בשומרון. בתחילת 1975 נודע לחברי גוש אמונים על כך שצה"ל שכר [[קבלן]] להקים גדר סביב המחנה הצבאי ב[[בעל חצור]] ואנשי גוש אמונים ([[גרעין שילה]]) החליטו על פי הצעה של [[רחל ינאית בן צבי]]{{הערה|1=[http://www.myesha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/145.PDF עלון יש"ע שלנו]}} לקבל על עצמם את העבודה על מנת ליצור אחיזה באזור. לאחר תחילת העבודות בקשו העובדים רשות ללון במחנה הצבאי הירדני הנטוש שלמרגלות ההר וב-[[ט' באייר]] [[תשל"ה]], לאחר קבלת אישור מלשכת שר הביטחון, הם נשארו ללון במבנים הירדניים הנטושים במחנה הצבאי, שהיו למרכז היישוב בשנותיו הראשונות. הרעיון המקורי של [[משרד הביטחון|שר הביטחון]], [[שמעון פרס]], היה שאנשי היישוב יתחזקו את [[מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי|המכ"ם]] אשר נבנה על [[בעל חצור|ההר]]{{מקור}}. לאחר הקמת היישוב, הפקיעה מדנת ישראל את החלקות שעליהן נמצא הבסיס הירדני הנטוש, שהליכי הפקעת שטחו החלה עוד על ידי הירדנים, לפני מלחמת ששת הימים{{הערה|שם=הפקעה|{{הארץ|יותם ברגר|המדינה מודה: חלקים מההתנחלות עפרה הופקעו בטעות|1.3032955|9 באגווסט 2006}}}}.
 
בשנים הראשונות ביקש היישוב להגשים אידאליםאידיאלים חברתיים, בנוסף לעצם ההתיישבות בשומרון. המתיישבים החליטו כי ביישוב יגורו 150 משפחות לכל היותר, על מנת ליצור מרקם חברתי הדוק. כמו כן, הקפידו לקלוט ליישוב רק משפחות שבהן לפחות אחד מבני הזוג מוצא את פרנסתו בתוך היישוב וכך התפתחו במקום [[חקלאות]], [[תעשייה קלה]], ומוסדות [[חינוך]].{{הערה|{{דבר|חגי אשד|שרון: הושלמה המסגרת ליישובים החדשים בשומרון|1978/08/08|00307}}{{ש}}{{דבר|חגי אשד|גוש אמונים בין שני קטבים|1979/09/28|01600}}}} היישוב שימש חממה לצמיחת [[ירחון]] המתנחלים [[נקודה (עיתון)|נקודה]], יצירתו של [[ישראל הראל]], יו"ר [[מועצת יש"ע]] הראשון. בנוסף, נקבעו כללים לשמירה על אחידות וצניעות בבנייה ובין השאר הוגבל גובה הבתים ביישוב, כך שקומה שנייה תהיה רק בחלל הגג. עם פרוץ [[האינתיפאדה הראשונה]] החליטו בעפרה להתרכז בקליטת תושבים רבים ככל שניתן ועל כן המגבלה על גודל היישוב הוסרה.
 
בעת כהונת [[אריאל שרון]] כ[[שר השיכון]] הוקמה שורה של בתים דרומית למרכז היישוב, במרחק כ-700 מטרים מהבתים במרכז היישוב. לאחר מספר שנים בהם גרו במקום מספר זוגות צעירים ונוער מהיישוב, נבנתה במקום שכונת "גבעת צבי", שנקראת על שם חלל האינתיפאדה צבי קליין שהיה מבני היישוב. בהמשך נבנו בצמוד לבתי גבעת צבי בתי שכונת "נוה דוד" הנקראת על שמו של {{נזכור את כולם|515374|דוד גרנית}} שנפל בקרב ב[[לבנון]].