יהדות כורדיסטן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
||
שורה 38:
היהודים דברו [[ארמית חדשה צפון-מזרחית]], הדומה ללשון ה[[תלמוד הבבלי]]. גם שכניהם הנוצרים ה[[אשורים]] מדברים בשפה זו. הנוסע היהודי רבי [[בנימין מטודלה]], אשר ביקר באזור בשנת [[1170]] כותב: {{ציטוטון|הם מן הגלות הראשון שהגלה שלמנאסר המלך והם מדברים בלשון התרגום}}. סמוך לביקור זה, התחוללה בכורדיסטן תנועה משיחית שהשאירה רושם רב על היהודים. מחוללה היה [[דוד אלרואי]] שנשא עמו חזון משיחי ולאומי.
לפי ספרם של רזיאל ממט ואבי בלייר, היו חיי היהודים בכורדיסטן הפקר. שוד, רצח ואונס היה מעשה שכיח. ניתוקם היחסי משאר קהילות ישראל גרם לכך שלא היה מי שיושיע להם. בשנת [[1848]] ביקר שם הנוסע היהודי [[ישראל יוסף בנימין]]. הוא מספר על מקרים רבים של פגיעה של ה[[כורדים]] ביהודים. הם מתאר כי: {{ציטוטון|את לחמם יאכלו בזיעת אפם, ולפעמים טבולים בדמי לבבם}}. הוא מוסיף כי התנכלות מיוחדת הייתה לנשים יהודיות אשר הלכו לטבול ב[[מקווה]]. אלו עונו
אישיות מפורסמת של יהדות כורדיסטן הייתה [[אסנת ברזאני]] שעמדה ב[[ראש ישיבה]] ב[[כורדיסטן]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]]. אסנת הייתה בתו של הרב שמואל ברזני ולימדה ב[[ישיבה]] שהקים. היא נישאה ליעקב מזרחי, בכיר תלמידיו של אביה, אשר ירש את מקומו של האב כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. לאחר מות בעלה, אסנת עמדה בראש הישיבה עד פטירתה בשנת 1670 לערך. היא כתבה פירוש לספר [[משלי]], אשר אבד. על הכבוד הרב שרחשו לה בני דורה ניתן ללמוד, למשל, מאיגרת ששלח לה הרב פנחס חרירי, ובה הוא פונה אליה בתארים "כמוהר"ר" (כבוד מורנו ורבנו הרב רבי) ו"אמי רבנתי".
| |||