שלמה לוריא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1עיניים
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 33:
רש"ל היה בן לשושלת רבנים מ[[משפחת לוריא]] שהייתה מפורסמת ומיוחסת ל[[רש"י]] וממנו ל[[דוד המלך]]. אביו רבי [[יחיאל לוריא]] כיהן כרב ואב"ד [[סלוצק]]; בנו של רבי אברהם לוריא שכיהן כאב"ד ב[[בריסק דליטא]]; בנו של רבי יחיאל לוריא רבה הראשון של בריסק הידוע בשמו; בנו של רבי [[אהרן לוריא]] אב"ד [[היילברון]] מגדולי רבני אשכנז (אביו של רבי [[יוחנן לוריא]] ונינה של הרבנית [[מרים שפירא]]).
 
רש"ל נולד ככל הנראה ב[[בריסק דליטא]], אביו נפטר בצעירותו והוא התגורר בבית סבו, אבי אמו, הרב [[יצחק קלויבר|יצחק קלויבֶר]] מ[[וורמייזא]]{{הערה|המקור לכך שמוצאו של ר"י קלויבר מוורמייזא הוא ההיסטוריון [[היינריך גרץ]] ([[דברי ימי ישראל]], במהדורה הגרמנית כרך 9 עמ' 436), ואולם [[אברהם אפשטיין]] פקפק בכך, ראו: אפשטיין, משפחת לוריא, וינה תרס"א, עמ' 14 הערה 11. לפי [[ש"א הורודצקי]] בביוגרפיה שלו לתולדות רש"ל "כרם שלמה" (להלן "קישורים חיצוניים") היה גם מוצאו של ר' יחיאל לוריא, אבי רש"ל, מוורמייזא. אפשטיין תהה גם על מקור ידיעה זו.}} שכיהן כרב ב[[פוזנא]], מפיו למד תלמוד. על שם סבו-רבו זה, חתם רש"ל לעתיםלעיתים בכינוי '''שר יצחק'''{{הערה|שו"ת מהרש"ל, סימנים רבים. למשל: לו, נג, נד, נז.}} או '''שלמה ר' יצחק'''.{{הערה|שו"ת מהרש"ל, סימן פז.}}
בגיל 25 נישא לליפקא בתו של רבי [[קלמן הברקשטן]].{{הערה|זיהוי זה של חותנו מקובל על רבים מן החוקרים, ואולם לפי הרב [[ראובן מרגליות]] במאמרו '''לתולדות "אנשי שם" בלבוב''' (ביקורת על ספרו של בובר בשם זה), בתוך: [[סיני (כתב עת)|סיני]], עמ' קיד-קטו, זיהוי זה שגוי, ושם חמיו של רש"ל היה ר' קלמן ירושלמי.}} בבריסק דליטא, לאחר נישואיו עמד ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]] המקומית, הוא שימש בעיר גם כ[[דיין (הלכה)|דיין]] וסידר בה [[גט]] בשנת [[1539]]. רש"ל נחשב בשל תקופת כהונתו בבריסק, כאחד הראשונים שהביאו את לימוד התורה ל[[יהדות ליטא]] כולה.{{הערה|ראו: [[משה צינוביץ]], '''אישים וקהילות''', תל אביב תש"ן, עמ' 322.}}
 
שורה 42:
לפי [[חיד"א]] בספרו "[[שם הגדולים]]", מינה רש"ל אדם שיבוא לביתו מדי יום ל[[תוכחה|הוכיחו]] כאחד מן ההמון, כדי ש[[חזרה בתשובה|יחזור בתשובה]].
 
המהרש"ל היה בן תקופתו וקרוב משפחתו של ה[[רמ"א]], הם קיימו ביניהם התכתבות מקיפה, שהגיעה לעתיםלעיתים ללשונות חריפים, אך שררו כבוד והערכה בין השניים ויש אף עדויות לכך שקראו זה את כתביו של זה עוד לפני שיצאו לדפוס. מפורסמים במיוחד דיוניהם בנושאי חשיבות ה[[פילוסופיה]] וה[[דקדוק]]. אף על פי ששניהם היו מוערכים ביותר, ורוב הפוסקים בדורם היו מתלמידי המהרש"ל, יש נטייה ברורה לפסיקה בעקבות הרמ"א. ה[[של"ה]] כותב שראוי ליראי שמים להחמיר על עצמם כמהרש"ל נגד הרמ"א. הוא נודע בכתיבתו החריפה והביקורתית כלפי רבני דורו, ואף כלפי [[ראשונים]].
 
[[קובץ:בית הקברות היהודי בלובלין, רבי שלמה לוריא (3).jpg|ממוזער|שמאל|המצבה המחודשת מעל קברו]]
שורה 86:
==כתביו==
===חכמת שלמה===
לפי [[אייזיק הירש וייס]],{{הערה|מכתב מזקן חוקרי וחכמי עמנו, נדפס בראש ספרו של [[ש"א הורודצקי]], '''חכמת שלמה''' (להלן "קישורים חיצוניים").}} ספרו של רש"ל "חכמת שלמה" הוא ספרו היסודי והעיקרי, בספר זה קבע את גרסת התלמוד הבבלי הנכונה לאור עיוניו בו. ספרו זה נדפס לראשונה בשנת [[1581]] או [[1587]],{{הערה|ראו על כך: [[יצחק אייזיק בן יעקב]], '''אוצר הספרים''', ח, פריט 626 מרשימת [[משה שטיינשניידר|שטיינשניידר]].}} ומאז מהדורת אמשטרדם תקט"ו בכל מהדורות התלמוד הבבלי שבדפוס. במהדורתו המקורית כלל הספר הגהות רבות מאלו שבדפוסי התלמוד, ואולם לאחר שתוקן חלק מטקסט התלמוד לפי הגהותיו, הושמטו אותן הגהות מהספר שנדפס בסוף כל מסכת ולכן הספר שלפנינו מצומק יחסית לגרסת המקור. לעתיםלעיתים נגרמו שגיאות בשל העתקה לקויה של גרסאותיו, או תיקון טעויות בשורה אחרת מזו שאליה התכוון רש"ל.
 
[[היינריך גרץ]] מכנה את רש"ל לאור חידושיו ופלפוליו, {{ציטוטון|[[רבנו תם]] של [[המאה ה-16]]}}, ואולם לדעת וייס, הגדרה זו חוטאת לאמת, כי בניגוד לשיטתו העיונית של רבנו תם שהשתדל להעמיד את גרסאות הגמרא שלפניו וליישבן, ברר רש"ל בין הגרסאות וקבע את נוסח הגמרא לפי עיונו.{{הערה|מכתב מזקן חוקרי וחכמי עמנו, שם.}}