בלי סודות – הבדלי גרסאות

פרקי הסדרה היו עשויים לרוב בתבנית אחידה, שכללה לימוד שתי [[אות]]יות חדשות ב[[ניקוד העברית בת ימינו|ניקוד]] משותף. פרק רגיל היה בנוי משני מערכונים, אחד לכל אות, שבהם מוצגים חפצים שהאות הנלמדת נמצאת בשמם, וחזרה על ה[[הברה]] ודוגמאות לשימוש האות ב[[מילה (בלשנות)|מילה]].

בנוסף לדמויות הידועות ולמערכונים בכיכובן, היו גם קטעים חוזרים בכל פרק שנועדו לשינון האות, ומאז הפכו חלקם ל[[נכס צאן ברזל]] בתרבות הפופולרית בישראל.

* שתי צלליות (בדרך כלל של חני נחמיאס ובן זוג) החוזרות על אחת המילים שנלמדו במערכון הקודם תוך כדי פירוק המילה לשתי הברות, ואז חזרה על המילה פעמיים. קטע זה בולט במיוחד, בעיקר כי הוא אחד הקטעים המזוהים ביותר עם התוכנית. שבירת מילה להברותיה וחזרה עליה בטונים שונים, היא סממן מזהה של התוכנית, הקטע נוצר בהשראת קטע דומה מהתוכנית האמריקאית "THE Electric Company".

* דמות הפלסטלינה של אלפי יוצרת את דמויות המילים שנלמדו במערכון המקדים. קול ילדים נשמע קורא את המילה, אך במקרים מסוימים דמות הפלסטלינה נעה ומורידה את הניקוד מהמילה, דבר שמוביל את הקולות לקרוא "מה היא / הוא עושה? איך אפשר לקרוא את זה? אההה, X נשאר X!" (כאשר X הוא המילה הנלמדת). גם חזרה זו נחשבת לסממן של התוכנית.

* יד כותבת ב[[מצבע]] אדום הברה או מילה שמקדימה את הקטע שבא אחריה, לדוגמה: בתוכנית האחרונה היא כותבת את המילה "סיום" ואחרי הקטע מגיע שיר הסיום של התוכנית.

* בפרקים הראשונים של התוכנית נהגו חנן ואושיק לחבר שתי קוביות כחולות שבראשונה הייתה תמיד הצליל הנלמד ובשנייה הייתה הסוף של המילה והם היו קוראים אותה.

* בתוכניות הראשונות של בלי סודות אחת התעלומות של גשש בלש הייתה לפענח את ההודעה הלא ברורה ששולה תמיד קיבלה (שהייתה קשורה לצליל ה"הָ" שנלמד) ולאחר מכן היה מסיק שאותו צליל הוא חלק ממילה ואחריו היה תמיד שיר עם כל משתתפי התוכנית למילים שקשורות לאותו צליל.

*אחד השירים שחזרו בתוכנית הוא השיר "זה לא קשה ". כשאחד הקטעים שחזרו על עצמם בו, זה שחני תמיד חיפשה מילים שמתחרזות לשיר שלה וכל פעם שהיא אמרה שם של חיה מפחידה (כגון: תנין), הוא הקפיץ מפחד את הבנים.