פרשנות קופנהגן – הבדלי גרסאות

מ
בוט החלפות: אידיאל
מ (הוספת קישור לאוניברסיטת סטנפורד)
מ (בוט החלפות: אידיאל)
פרשנות קופנהגן הולידה פרשנויות פילוסופיות רבות שהולידו בתורן מאמרים רבים, ספרים ואפילו סרטים. חשוב להבין כי כל הפרשנויות הללו אינן תורות מדעיות משום שהן אינן ניתנות להפרכה, בהיותן מבוססות, בהגדרתן, על הנחות בלתי מדידות.{{דרוש מקור}} אין גם כל הכרח להגיע למסקנות פילוסופיות מעין אלה עקב התמיהות שמעלה פרשנות קופנהגן. נילס בוהר עצמו לא דגל באף אחת מהן וטען כי עלינו פשוט להשלים עם אי יכולתנו לדעת הכל.
 
יש שגזרו מפרשנות קופנהגן משמעות [[פילוסופיה|פילוסופית]], כי עלינו לזנוח את ראיית העולם התומכת בהיות ההכרה כלי המספק שיקוף של המציאות ועלינו להתחיל לחשוב על ההכרה ככלי מכונן מציאות (בדומה לאקטואליזם הקיצוני של [[ג'ורג' ברקלי]] ו[[דייוויד יום]]). כך שהשאלה מהו האלקטרון כשלעצמו, ללא צופה, אין לה פשר של ממש. כך, ניתן להסיק כי תודעת האדם קובעת את המציאות - את הנחלים, העצים, בעלי החיים ואף בני אדם אחרים. העולם בעיני המתבונן היא פרשנות אידאליסטיתאידיאליסטית קיצונית, או כפי ש[[אלברט איינשטיין]] התבטא פעם בלעג (משום ששלל את פרשנות קופנהגן), "האם כשאני עוצם את עיני, הירח נעלם?". ראייה זו מעמידה את פרשנות קופנהגן כהמשכה הפיזיקלי של תורת [[עמנואל קאנט|קאנט]], שטען כי משמעותם היחידה של החלל והזמן הוא האספקט התודעתי שלהם (ב"עולם התופעות"), כאשר לא ניתן לדבר על עולם ה"דברים כשהם לעצמם", ובעצם תודעת האדם היא הקובעת את המציאות הרלוונטית.
 
דרך שונה במקצת להסתכל על פרשנות קופנהגן היא לומר שבמקום לחשוב על היקום כעשוי מעצמים המקיימים ביניהם אינטראקציות, אפשר לחשוב עליו כאינטראקציה מאוד מורכבת שלפעמים מתנהגת בצורה מדידה (כלומר בצורה שמתאימה לחוקי הפיזיקה היחסותית). הסתכלות כזו אינה מקדמת אותנו יותר מהאחרות מבחינת ההבנה המדעית, אולם יתרונה הוא שהיא אינה מכפיפה את החוקיות הפיזיקלית לתודעת הצופה. ההתערבות של הצופה בהתאם להסתכלות זו מתבטאת בבחירת המתווה של הניסוי ולא בהשפעה מסתורית כלשהי של תודעתו על התוצאות.