קדושה (תפילה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתשעה באב
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
שורה 11:
בסיום הקדושה מוסיפים את הפסוק: {{הדגשה|יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם. אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר. הַלְלוּיָהּ:|{{תנ"ך|תהילים|קמו|י}}}}
 
המספר שלוש הוא מספר החוזר מספר פעמים ביחס לקדושה. ראשית, הקדושה היא למעשה חלק מהברכה השלישית של [[תפילת העמידה]] - [[ברכת קדושת השם]]. שנית, בפסוק הראשון בקדושה (הפותח במלים "קדוש, קדוש קדוש") נזכרת המילה "קדוש" שלוש פעמים. שלישית, בקדושה ישנם שלושה פסוקים עיקריים. בשל כך נקראת הקדושה לעתיםלעיתים "קדושה משולשת" ואף אחד מסוגי ה[[פיוט]]ים המרכיבים את ה[[קדושתא (סוגה פיוטית)|קדושתא]] הנאמרים לפניה נקרא [[משולש (סוגה פיוטית)|משולש]] (אם כי הוא אינו סמוך אליה ממש - הפיוט הסמוך לקדושה נקרא [[סילוק (סוגה פיוטית)|סילוק]]).
 
==המקור לאמירת הקדושה==
שורה 25:
 
==נוסחי הקדושה==
לפני כל אחד מפסוקי הקדושה קיימת הקדמה הנאמרת על ידי החזן (ובמנהגים אחרים גם על ידי הקהל) לפני אמירת הפסוק עצמו (אותו אומרים גם החזן וגם הקהל). הקדמות אלה מתחלפות בין נוסחי התפילה השונים, ולעתיםולעיתים גם בין התפילות השונות, כאשר יפורט להלן. בתקופת הפייטנות הארץ ישראלית הקלאסית החלו לכתוב פיוטים עבור תפילות חגיגיות אשר היוו חלופה להקדמות הסטנדרטיות לפסוקי הקדושה. פיוטים אלו נאמרו במהלך הדורות, אך בדורות מאוחרים אמירתם החלה להתבטל (כמו גם סוגות אחרות של פיוטים) וכיום כמעט ואין אומרים אותם.
 
ב[[נוסח הספרדים]] קיימים שלושה סוגי קדושות: קדושת "נקדישך" הנאמרת בתפילות שחרית ומנחה, קדושת "כתר מורחבת" הנאמרת בתפילת מוסף של שבתות וימים טובים, קדושת "כתר קצרה" לראשי חודשים ולחולו של מועד ולחלק מהמנהגים קדושת "נקדש" בשחרית של [[תשעה באב]].