חוות הלימוד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: טורקי, \1השקיה, \1ניסיו\2\3 |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
'''חוות הלימוד''' הוא כינוי למשק [[בתי ספר חקלאיים בישראל|חקלאי-חינוכי]] שהקימה [[רחל ינאית בן צבי]] ב[[ירושלים]]. המשק התקיים ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] בשכונת [[רחביה]] ואז במשך שני עשורים באזור [[ארמון הנציב]]. לאחר [[מלחמת העצמאות]] שימש השטח כמאחז [[צה"ל]] וכתחנת ניסיונות חקלאית של [[האוניברסיטה העברית]].
==הקמת החווה==
===רחביה===
שורה 13:
ההתנגדות של אנשי רחביה ומצוקת המקום הביאו ב-1928 להעתקתו של "משק הפועלות" לאזור [[ארמון הנציב]], מזרחית לשכונת [[תלפיות]]. השטח בגודל של 50 דונם נרכש על ידי [[קק"ל]]. הבחירה במקום זה נבעה מאיכות הקרקע וממרחב השטח הריק, וכן מפני שרחל שיערה כי עקב בניית 'ארמון הנציב' בקרבת מקום, תוכל אף היא ליהנות מאספקת [[מים]] ישירה. בשנת [[1929]], ב[[פרעות תרפ"ט]] המשק חרב, אך חזר לפעול כמה חודשים וב-[[1933]] הפך לחוות לימוד לנערות. בחווה למדו בשנים הראשונות כ-30-40 בנות בגילאי 15-17 לתקופת לימודים של שנתיים. החווה כללה גן עצי פרי ומשתלה, כרם על שטח של 4 דונם, גן ירק, לולים ומכוורת{{הערה|{{דבר||חוות הלימוד החקלאית בירושלים|1935/12/18|00801}}}}. בשנת 1934 נעשה ניסיון לרכוש שטח של 17 דונם בעמק בצמוד לחווה, אולם הוא נרכש לבסוף בידי סוחרי קרקעות יהודים שבקשו לשווקו למגרשים למגורים{{הערה|{{דבר||נגע הספסרות מאיים על משק הפועלות בירושלים|1934/11/27|00115}}}}{{הערה|{{דבר||מי יזכה: מוסד חינוכי לבנות ישראל|1935/02/16|00108}}}}. בשנת 1939 עלה מספר התלמידות ל-80. במהלך [[המרד הערבי הגדול]] הוקמו במקום עמדות בטון והצבו כוחות משמר{{הערה|{{דבר||חות הלמוד לנערות בירושלים מציגה את תוצרתה|1939/08/29|00511}}}}.
==השטח בימי קום המדינה==
במהלך [[ההפוגה הראשונה]] ב[[מלחמת העצמאות]], הוסכם על הכללת חוות הלימוד בשטח מפורז בחסות הצלב האדום{{הערה|שם=משמר49}}. בלילה שבין 16-17 באוגוסט [[1948]], במהלך [[ההפוגה השנייה]], נערך על שלוחת ההר שממזרח לחווה קרב דמים, בו ניסו לוחמי גדוד "בית חורון" של [[חטיבת עציוני]] לכבוש את ההר שבמרכזו "[[ארמון הנציב]]"{{הערה|{{מעריב||ארמון הנציב הוחזר לצלב האדום|1948/08/18|00500}}}}. הקרב נכשל ובבוקר, לאור יום, נסוגו הלוחמים לחוות הלימוד. רחל ינאית, שהייתה במקום, קיבלה את פני הפצועים והחיילים התשושים והגישה להם מזון ושתייה. טענת ישראל הייתה שהכוחות הוכנסו למקום לאור התקדמות כחות ערביים והצורך לפנות ממנו את התלמידות{{הערה|{{דבר||אוירת ערב מלחמה בירושלים|1948/08/20|00104}}}}. מצרים הציבה אולטימטום לפינוי כוחות הצבא מהחווה, אך ישראל לא נענתה לה ודרשה פינוי משולב של כל הכוחות מהמובלעת{{הערה|{{מעריב||האלוף דיין דחה אולטימטום מצרי|1948/08/19|00106}}}}. בתגובה הפגיזו המצרים את החווה{{הערה|{{המשקיף||המצרים הפגיזו את תלפיות וחוות הלימודים|1948/08/22|00100}}}}. מטה האו"ם קבע שישראל היא זאת שהפרה את ההפוגה{{הערה|{{מעריב||מטה אומ מאשים את ישראל בהפרת ההפוגה|1948/08/25|00400}}}}. ב-4 בספטמבר 1948 פונו כל הכוחות מהמובלעת על פי הסכמות שהושגו בחסות האו"ם{{הערה|{{הצופה||פונה איזור הצלב האדום בירושלים|1948/09/05|00113}}}}. שבוע לאחר מכן שוב הופגזה חוות הלימוד{{הערה|{{הבוקר||הערבים הפגיזו את חוות הלימוד|1948/09/12|00110}}}}. בתחילת אוקטובר 1948 הועבר השטח מאחריות הצלב האדום לאחריות האו"ם{{הערה|{{הבוקר||שטח בית הממשלה בירושלים הועבר רשמית מהצלב האדום לאונ"א|1948/10/07|00112}}}}.
חוות הלימוד לנערות עברה באוקטובר 1948 לפנימיית "כרמית" הסמוכה לשכונת [[עין כרם]], שם פועל בימינו [[בית הספר הקהילתי סביבתי עין כרם]]{{הערה|{{מעריב||חוות הלימוד נפתחת מחדש בעין כרם|1949/10/19|00404}}}}. במהלך שיחות שביתת הנשק ברודוס נקבע שהמקום יהיה שטח הפקר עד השגת הסכמה אחרת. ישראל ביקשה לחלק את השטח ולחזור לחווה, אך הערבים התנגדו לכך. ב-7 ביוני 1949 נכנסו כוחות צה"ל לחווה וישראל הכריזה על סיפוח החווה לישראל{{הערה|שם=משמר49|{{על המשמר||צבא ההגנה העביר עמדותיו עד לגדר של ארמון הנציב|1949/06/08|00109}}}}. לאחר שבוע הוסכם שכל הכוחות יוצאו מהשטח המפורז{{הערה|{{דבר||החלטת הועדה המעורבת ישראל - עבה"י|1949/06/14|00109}}}}{{הערה|{{הצופה||הצבאות נסוגו מאזור ארמון הנציב|1949/06/15|00107}}}}. עם זאת, אזרחים ישראליים הורשו לשהות בשטח ואליהם נלוו חיילים במסווה של שוטרים, שכן אסור היה לאנשי צבא לשהות בתחומי השטח המפורז. המקום שופץ והוכשר לקליטה מחדש של תלמידות{{הערה|{{דבר||חוות הלימוד לנערות|1949/08/10|00501}}}} ובאוקטובר שבו למקום כ-50 נערים ונערות, בעיקר עולים מטורקיה, במקביל להמשך פעילות החווה בעין כרם{{הערה|{{קול העם||50 נערים ונערות|1949/10/20|00423}}}}. שטח החווה גדל מ-70 דונם ל-700 דונם והוא השתמש במים מושבים להשקיה{{הערה|{{חרות||זהירות מוקשים!|1949/12/06|00203}}}}. הירדנים התלוננו מפעם לפעם על הפעילות בחווה טענו שמדובר בפעילות צבאית{{הערה|{{הצופה||דיונים ללא תוצאות בוועדה המעורבת הישראלית ירדנית|1949/11/23|00102}}}}{{הערה|{{הבוקר||ועדת או"מ תבדוק תלונות עבה"י על התחפרות צבא ישראל בארמון הממשלה|1950/02/24|00105}}}}. במרץ 1950 נהרגו שבעה נערים ו-10 נפצעו בהתפוצצות מוקש ישראלי בחוות הלימוד{{הערה|{{הבוקר||5 נערים נהרגו, 12 נפצעו בהתפוצצות מוקש|1950/03/14|00117}}}}{{הערה|{{חרות||5 נהרגו, 12 נפצעו|1950/03/14|00111}}}}. המוקש הובא לחווה על ידי שניים מהנערים, מדריך במקום ירה בו ולא פצצו ולאחר מכן הוא נזרק על הסלעים והתפוצץ{{הערה|{{הצופה||מסקנות הוועדה לחקירת אסון המוקש הובאה לכנסת|1950/03/21|00203}}}}. במאי 1950 דווח על יריות לעבר החווה{{הערה|{{הצופה||מסתננים ירו על חוות הלימוד ליד ארמון הממשלה בירושלים|1950/05/26|00807}}}}. במרץ 1951 נתגלע סכסוך קרקעות בין החווה לבין קיבוץ [[רמת רחל]]{{הערה|{{חרות||סכסוך קרקעות בין רמת רחל וחוות הלימוד בצפון תלפיות|1951/04/01|00403}}}}.
==בידי האוניברסיטה העברית==
ב-1954 הועבר השטח לידי [[האוניברסיטה העברית]]{{הערה|{{הבוקר||תביעה להחזיר המכללה להר הצופים בטקס פתיחת השנה האקדמאית|1954/12/09|00401}}}} שפתחה במקום תחנת ניסיונות חקלאית{{הערה|{{דבר||המרכז לחקר חקלאות ההר - ב"חוות הלימוד"|1958/12/16|00427}}}}{{הערה|{{דבר||חוות הלימוד בירושלים - המרכז לחקר החקלאות בהר|1960/08/02|00304}}}}, שפעלה עד שנת 1967. בשנת 1957 עבדו בשטח החווה עובדים של [[הקרן הקיימת]] שהכינו את המקום לנטיעות{{הערה|{{על המשמר||חוות הלימוד|1957/09/06|00205}}}}. בין השאר, נעשו במקום ניסיונות בצמחי מרפא, ירקות וסוגים של עלי [[טבק]]{{הערה|{{חרות||תנאי הבצורת עלולים לפגוע ביבול הטבק|1963/01/08|00604}}}}. בשנת 1961 גודלו במקום, באופן נסיוני, [[חורפן|חורפנים]], במטרה לבדוק האם הם יסתגלו למזג האוויר החם יחסית בישראל{{הערה|{{מעריב|מנחם תלמי|החורפן בא לקיץ הישראלי|1961/06/23|00800}}}}. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] נסגרה התחנה. כיום עדיין נראים בשטח המבנים הישנים של 'משק הפועלות', וישנם עוד כמה שטחים חקלאיים המעובדים בידי בני חניכי פנימיית "עין כרמית", ממשיכת דרכה של פנימיית "כרמית".
| |||