הבדלים בין גרסאות בדף "יהונתן אליאשברג"

מ
ויקיזציה
(יצירת דף עם התוכן "הרב '''יהונתן אליאשברג (עליאשברג)''' (ג' באלול ה'תר"י, 11 באוגוסט 1850, קובנה - ח' בכסל...")
 
מ (ויקיזציה)
הרב '''יהונתן אליאשברג (עליאשברג)''' ([[ג' באלול]] [[ה'תר"י]], [[11 באוגוסט]] [[1850]], [[קובנה]] - [[ח' בכסלו]] [[ה'תרנ"ט]], [[22 בנובמבר]] [[1898]], [[וולקוביסק]]) היה [[רב]] [[יהדות ליטא|ליטא]]י ובלארוסי, שכיהן כרבן של [[פומפיאן]], [[מריאמפולה]] ו[[וולקוביסק]]. מעסקני [[חובבי ציון]].
 
==ביוגרפיה==
נולד ב[[קובנה]] בשנת [[ה'תר"י]] ([[1850]]) לרב [[מרדכי אליאשברג]], שהיה רבה של [[בויסק]] ומראשי חובבי ציון. למד את תורתו מפי אביו, ולצד השכלתו התורנית עסק בספרות ימי הביניים. בהיותו כבן תשע עשרה, נשא לאשה בת יהודי עשיר מהעיר [[פומפיאן]], ועבר לבית חותנו ועסק שם בתורה. בשנת [[ה'תרל"ה]] התמנה לרב בפומפיאן, ואת משכורותו נתן ל[[צדקה (יהדות)|צדקה]], תוך שחותנו ממשיך לפרנסו. בשנת [[ה'תרל"ז]] חמיו ירד מנכסיו, והוא נאלץ לקבל על עצמו את רבנות העיר [[מריאמפולה]].
 
בעקבות אביו, הצטרף גם הוא לעסקנות ציבורית, והיה פעיל בולט בתנועת [[חובבי ציון]]. נמנה עלעם מארגני [[ועידת דרוסקניק]]. בועידהבוועידה נבחר, יחד עם הרב [[שמואל מוהליבר]], לאחראי מינוי רבנים ודוברים למסעי התעמולה של התנועה. הוא עצמו נמנה עלעם משלחת של רבנים שניסתה להשפיע על [[אדמו"ר]]י [[חסידות לובביץ']] ו[[חסידות קאפוסט]] להצטרף לתומכי יישוב ארץ ישראל. נמנה גם על המשלחת שנשלחה אל הרב [[יצחק אלחנן ספקטור]] מ[[קובנה]] בשנת תרמ"ח, בנסיוןבניסיון לשכנעו לתמוך ב[[היתר המכירה]]. היה מהדוחפים לכינוס הועדההוועדה של "החברה לתמיכת יהודים עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובפלשתינה" שהתקיימה בקובנה בשנת [[ה'תר"ן]] ([[1890]]), ושלח את ברכתו אליה.
בשנת [[ה'תרמ"ח]] התמנה לרבה של [[וולקוביסק]], ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו.
נפטר בפתאומיות ב[[ח' בכסלו]] [[ה'תרנ"ט]], [[22 בנובמבר]] [[1898]], ימים ספורים לאחר שובו מועידה ציונית ב[[וילנה]].
==פעילותו הציבורית==
בעקבות אביו, הצטרף גם הוא לעסקנות ציבורית, והיה פעיל בולט בתנועת [[חובבי ציון]]. נמנה על מארגני [[ועידת דרוסקניק]]. בועידה נבחר, יחד עם הרב [[שמואל מוהליבר]], לאחראי מינוי רבנים ודוברים למסעי התעמולה של התנועה. הוא עצמו נמנה על משלחת של רבנים שניסתה להשפיע על [[אדמו"ר]]י [[חסידות לובביץ']] ו[[חסידות קאפוסט]] להצטרף לתומכי יישוב ארץ ישראל. נמנה גם על המשלחת שנשלחה אל הרב [[יצחק אלחנן ספקטור]] מ[[קובנה]] בשנת תרמ"ח, בנסיון לשכנעו לתמוך ב[[היתר המכירה]]. היה מהדוחפים לכינוס הועדה של "החברה לתמיכת יהודים עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובפלשתינה" שהתקיימה בקובנה בשנת [[ה'תר"ן]] ([[1890]]), ושלח את ברכתו אליה.
בעקבות הביקורת על המצב הרוחני הירוד במושבות, פרסם מאמר ובו קרא לאמץ את יזמתו של אביו למינוי שליח שיסתובב בין המושבות ויפעל לקרב את החלוצים לשמירת מצוות. את מאמרו חתם בתיאור: "אחד אחוז בעבותו אהבה לארצו ועמו".
בעקבות פרסום מאמרו של [[אחד העם]] "[http://benyehuda.org/ginzberg/Gnz006.html תורה שבלב]" בעיתון [[הפרדס]] בשנת [[1894]], כתב לו הרב אליאשברג מכתב, שבו ביקש ממנו "לסבול במתינות את הדעות המתנגדות ואם כי אינן כדעתנו, הרי אין דעות בני האדם שוות". אחד העם ענה לו בכבוד רב במאמר "[http://benyehuda.org/ginzberg/Gnz007.html דברי שלום]" בעיתון [[המליץ]].
 
בעקבות פרסום מאמרו של [[אחד העם]] "[http://benyehuda.org/ginzberg/Gnz006.html תורה שבלב]" בעיתון [[הפרדס]] בשנת [[1894]], כתב לו הרב אליאשברג מכתב, שבו ביקש ממנו "לסבול במתינות את הדעות המתנגדות ואם כי אינן כדעתנו, הרי אין דעות בני האדם שוות". אחד העם ענה לו בכבוד רב במאמר "[http://benyehuda.org/ginzberg/Gnz007.html דברי שלום]" בעיתון [[המליץ]].
לאחר [[הקונגרס הציוני הראשון]] הצטרף אל [[הציונות המדינית]] של [[בנימין זאב הרצל]].
 
לאחר [[הקונגרס הציוני הראשון]] הצטרף אל [[הציונות המדינית]] של [[בנימין זאב הרצל]].
 
בשנת [[ה'תרמ"ח]] התמנה לרבה של [[וולקוביסק]], ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו. נפטר בפתאומיות ב[[ח' בכסלו]] [[ה'תרנ"ט]], [[22 בנובמבר]] [[1898]], ימים ספורים לאחר שובו מועידה ציונית ב[[וילנה]].
 
==ספריו==
* '''[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6823&pgnum=1 דרכי הוראה]''' - חיבור הלכתי הכולל שני חלקים: "קנה המדה": על [[שיעורי תורה]] ו"דרכי הוראה" - [[שו"ת]]. בהקדמת הספר, לה קרא "דרכה של תורה", עסק במ"ח קנייני התורה.
* '''קסת יהונתן''' - קונטרס שצרף לחיבורו של אביו "תרומת יד" שהוציא ר' יהונתן לאור בשנת [[ה'תרל"ה]].
 
==לקריאה נוספת==
*{{הצפירה|[[מרדכי בער גמזו]]|היונתן ימות|1898/12/05|00300}}
* {{הצפירה|[[בן-ציון אייזנשטאדט|בן-ציון אייזענשטאדט]]|זכר רב (לתולדות הגאון ר' יהונתן עליאסבערג ז"ל)|1898/12/16|0040}}
* [[גאולה בת יהודה]], '''ראשונים לציון הנה הינם''', [[מוסד הרב קוק]] ירושלים תשס"ט, עמ' מה-מז.
 
==קישורים חיצוניים==
===מאמריו===
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35140&st=&pgnum=29&hilite= ירושלים הבנויה]''', בתוך "שיבת ציון" מאת [[אברהם יעקב סלוצקי]], [[ורשה]] [[ה'תרנ"א]], באתר [[HebrewBooks]].
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35140&st=%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94+%D7%9B%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94&pgnum=107&hilite= שאלה ותשובה] בתוך "שיבת ציון" מאת אברהם יעקב סלוצקי, ורשה ה'תרנ"א, באתר HebrewBooks.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44032&st=&pgnum=5 תולדות מרדכי]''' ביוגרפיה של אביו. צורפה לספרו של אביו "שביל הזהב" שהוציא בשנת [[ה'תרנ"ז]].
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]
[[קטגוריה:רבנים בלארוסים]]