גבעון החדשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←היסטוריה: תקלדה |
מ ←היסטוריה: תקלדה |
||
שורה 22:
בשנת [[1886]] ביקשו יהודים להקים יישוב בקרבת [[נבי סמואל]]. השם שנבחר ליישוב החדש היה 'רמה', בהתייחס למקום קבורתו של [[שמואל הנביא]]. חברת "נחלת ישראל" (שהוקמה על ידי ישראל רובינשטיין, [[יצחק צבי ריבלין]] ואברהם פראסט) רכשה אדמות באיזור והחלה לגייס כספים להקמת יישוב{{הערה|{{חבצלת||נחלת ישראל |1890/07/11|00202}}}}. במשך מספר שנים נעשו כמה ניסיונות להתיישב בפועל על הקרקע שנרכשה, 13 משפחות של יהודים יוצאי [[תימן]] הצטרפו לגרעין המתיישבים, על סמך הבטחה שלא קוימה לבנות להם בתים במקום{{הערה|{{הצבי||קריאה !|1893/03/17|00408}}}}. במרץ [[1895]] הם עלו על הקרקע וניסו לעסוק בחקלאות{{הערה|{{חבצלת||ירושלם. י|1895/03/22|00402}}}}, אך עזבו את המקום לאחר מספר שבועות, מאחר וכספי החברה אזלו{{הערה|{{הצבי||דברי ימי השבוע |1895/04/26|00100}}}}.
בשנת [[1921]], החלה חברת "נחלת ישראל" לפעול שוב, נרשמה כ"חברה קואופרטיבית לקנית קרקעות בארץ ישראל"{{הערה|{{דואר היום||חברת "נחלת ישראל"|1921/02/15|00308}}}} ופעלה לגייס כספים לשם הקמת יישוב במקום{{הערה|{{דואר היום||ועד חברת נחלת ישראל רמה בערבון מוגבל|1921/04/03|00102}}}} בכספים שגייסה רכשה בית בכפר [[בית איכסא]] הסמוך ל[[נבי סמואל]]. באוגוסט 1922 ביקר ב[[נבי סמואל]] הנציב העליון [[הרברט סמואל]] ומושל ירושלים [[רונלד סטורס]], בכדי לחנוך את מבנה הקבר
בשנת [[1977]] התיישב במחנה הצבאי הנטוש הצמוד לכפר [[אל-ג'יב]] (ששימש כבית ספר לקצינים של הצבא הירדני עד 1967), כקילומטר מזרחית מהיישוב הנוכחי, גרעין של מתיישבים יוצאי [[ברית המועצות]]. הדבר התאפשר על בסיס צו תפיסה של אדמות "לצרכים צבאיים"{{הערה|{{מעריב|אהרון דולב|בגבעון מקימים בית לסלפאק|1977/12/09|02100}}}}. באוקטובר 1979 התקבלה החלטת ממשלה, במסגרת המגמה לעבות את ירושלים, על הקמת "מצפה גבעון" (גבעת "חדשה") כישוב קבע{{הערה| החלטות הממשלה מס. 56 מיום כ"ג בתשרי תש"ם 79.10.14 , מס. 145}}. זאת על סמך הטענה שהקרקע במקום היתה בבעלות חברת "נחלת ישראל" ההיסטורית משנת 1921. בינואר 1980, עלו 35 מאנשי הגרעין להתנחל על שטח בן 70 דונם{{הערה|{{מעריב||התנחלות חדשה ליד גבעון|1980/01/15|00302}}}}. תושב הכפר [[בית איג'זא]], צברי מחמוד אע'רייב, ממנו הופקעו קרקעות לשם הקמת
בריכת מים ליישוב, עתר לבג"ץ נגד ההפקעה{{הערה|{{מעריב|ברוך מאירי|עתר לבג"ץ נגד הפקעת קרקע לצרכי הישוב חדשה|1980/11/17|00603}}}}. במהלך הדיון המשפטי ב[[בית המשפט העליון]] התברר שאין רישום בטאבו על שם חברת חברת "נחלת ישראל", אלה רישום כ"רכוש ממשלתי" ירדני, שהקרקע הופקעה על ידי ירדן בשנות ה-60 לצורכי המחנה הצבאי הסמוך, אך הותר לתושבים במקום להמשיך ולעבד את האדמות. במקום זאת נתפסה הקרקע על בסיס "צו מס' 59", צו צבאי הוצא בראשית השליטה הישראלית, לפיו כל הקרקעות והנכסים שהיו בבעלות השלטון הירדני יעברו לידי השלטון הצבאי הישראלי{{הערה|[https://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/FILES/2/60632.pdf מנשר מס' 2 של מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון. בעלות זו הוסדרה בהמשך בצו צבאי מס' 59]}}. אע'רייב נאלץ
כיום מונה היישוב כ – 300 משפחות, רובן צעירות, שכן על פי תקנון היישוב, מוגבלת הקליטה לאנשים עד גיל 40. רוב תושבי המקום הם חילוניים, אך יש בו משפחות דתיות, ובמקום קיים בית כנסת פעיל. בעשור האחרון התקבלו ליישוב 35 משפחות עולות מחבר העמים. פרויקט זה התאפשר הודות לסיוע ניכר מצד הסוכנות היהודית.
| |||