גבעון החדשה – הבדלי גרסאות

נוספו 68 בתים ,  לפני 4 שנים
מ (←‏היסטוריה: תקלדה)
 
==היסטוריה==
בשנת [[1886]] ביקשו יהודים להקים יישוב בקרבת [[נבי סמואל]]. השם שנבחר ליישוב החדש היה 'רמה', בהתייחס למקום קבורתו של [[שמואל הנביא]]. חברת "[[נחלת ישראל - רמה]]" (שהוקמה על ידי ישראל רובינשטיין, [[יצחק צבי ריבלין]] ואברהם פראסט) רכשה אדמות באיזור והחלה לגייס כספים להקמת יישוב{{הערה|{{חבצלת||נחלת ישראל |1890/07/11|00202}}}}. במשך מספר שנים נעשו כמה ניסיונות להתיישב בפועל על הקרקע שנרכשה, 13 משפחות של יהודים יוצאי [[תימן]] הצטרפו לגרעין המתיישבים, על סמך הבטחה שלא קוימה לבנות להם בתים במקום{{הערה|{{הצבי||קריאה !|1893/03/17|00408}}}}. במרץ [[1895]] הם עלו על הקרקע וניסו לעסוק בחקלאות{{הערה|{{חבצלת||ירושלם. י|1895/03/22|00402}}}}, אך עזבו את המקום לאחר מספר שבועות, מאחר וכספי החברה אזלו{{הערה|{{הצבי||דברי ימי השבוע |1895/04/26|00100}}}}.
 
בשנת [[1921]], החלה חברת "נחלת ישראל - רמה" לפעול שוב, נרשמה כ"חברה קואופרטיבית לקנית קרקעות בארץ ישראל"{{הערה|{{דואר היום||חברת "נחלת ישראל"|1921/02/15|00308}}}} ופעלה לגייס כספים לשם הקמת יישוב במקום{{הערה|{{דואר היום||ועד חברת נחלת ישראל רמה בערבון מוגבל|1921/04/03|00102}}}} בכספים שגייסה רכשה בית בכפר [[בית איכסא]] הסמוך ל[[נבי סמואל]]. באוגוסט 1922 ביקר ב[[נבי סמואל]] הנציב העליון [[הרברט סמואל]] ומושל ירושלים [[רונלד סטורס]], בכדי לחנוך את מבנה הקבר לאחר ששופץ בעקבות הנזקים הקשים שנגרמו לו ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. אנשי "נחלת ישראל - רמה" נפגשו איתו וביקשו שיפעל למען סלילת כביש למקום{{הערה|{{דואר היום||הנציב העליון ב"נחלת ישראל" רמה|1922/08/20|00300}}}}. בנובמבר 1922 הודיע חברת "נחלת ישראל -רמה" כי 7 משפחות מירושלים יבואו להתיישב בבית שרכשה ולשתי משפחות נוספות תקים החברה "בתי פח"{{הערה|{{דואר היום||המתישבים הראשונים בכפר רמה|1922/11/28|00304}}}}. במאי 1923, ערכה החברה הגרלת מגרשים בין בעלי המניות{{הערה|{{דואר היום||בגורל תחלק הארץ|1923/05/11|00602}}}}. בשנת 1924, עברו לגור בבית 10 מתיישבים, אך הוא ננטש לאחר חצי שנה, עקב בעיות נגישות, לא היתה דרך סלולה מירושלים וניתן היה להגיע למקום רק על גבי חמורים{{הערה|{{HebrewBooks|[[יהודה דוד אייזנשטיין]]|אוצר זכרונותי|6655|ניו יורק, תר"ץ, עמ' 173|עמוד=173}}}}. חברת "נחלת ישראל - רמה" לקחה הלוואה מ"בנק משכנתאות ואשראי א״י" שאותה לא יכלה להחזיר והחל הליך [[הוצאה לפועל]] {{הערה|{{דואר היום||הורעה ממשרד ההוצאה לפועל ירושלים בדבר מכירת אחוזת "נחלת ישראל רמה"|1929/08/06|00414}}}}. בשנת 1931, נמכר הבית וחלקת האדמה לתושב הכפר [[בית איכסא]]{{הערה|{{דבר||הורעה ממשרד ההוצאה לפועל ירושלים בדבר מכירת נכסי דלא ניידי|1931/10/14|00422}}}}.
בשנת [[1977]] התיישב במחנה הצבאי הנטוש הצמוד לכפר [[אל-ג'יב]] (ששימש כבית ספר לקצינים של הצבא הירדני עד 1967), כקילומטר מזרחית מהיישוב הנוכחי, גרעין של מתיישבים יוצאי [[ברית המועצות]]. הדבר התאפשר על בסיס צו תפיסה של אדמות "לצרכים צבאיים"{{הערה|{{מעריב|אהרון דולב|בגבעון מקימים בית לסלפאק|1977/12/09|02100}}}}. באוקטובר 1979 התקבלה החלטת ממשלה, במסגרת המגמה לעבות את ירושלים, על הקמת "מצפה גבעון" (גבעת "חדשה") כישוב קבע{{הערה| החלטות הממשלה מס. 56 מיום כ"ג בתשרי תש"ם 79.10.14 , מס. 145}}. זאת על סמך הטענה שהקרקע במקום היתה בבעלות חברת "נחלת ישראל - רמה" ההיסטורית משנת 1921. בינואר 1980, עלו 35 מאנשי הגרעין להתנחל על שטח בן 70 דונם{{הערה|{{מעריב||התנחלות חדשה ליד גבעון|1980/01/15|00302}}}}. תושב הכפר [[בית איג'זא]], צברי מחמוד אע'רייב, ממנו הופקעו קרקעות לשם הקמת
בריכת מים ליישוב, עתר לבג"ץ נגד ההפקעה{{הערה|{{מעריב|ברוך מאירי|עתר לבג"ץ נגד הפקעת קרקע לצרכי הישוב חדשה|1980/11/17|00603}}}}. במהלך הדיון המשפטי ב[[בית המשפט העליון]] התברר שאין רישום בטאבו על שם חברת חברת "נחלת ישראל - רמה", אלה רישום כ"רכוש ממשלתי" ירדני, שהקרקע הופקעה על ידי ירדן בשנות ה-60 לצורכי המחנה הצבאי הסמוך, אך הותר לתושבים במקום להמשיך ולעבד את האדמות. במקום זאת נתפסה הקרקע על בסיס "צו מס' 59", צו צבאי הוצאשהוצא בראשית השליטה הישראלית, לפיו כל הקרקעות והנכסים שהיו בבעלות השלטון הירדני יעברו לידי השלטון הצבאי הישראלי{{הערה|[https://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/FILES/2/60632.pdf מנשר מס' 2 של מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון. בעלות זו הוסדרה בהמשך בצו צבאי מס' 59]}}. אע'רייב נאלץ לוותר על חטיבת קרקע בשטח של 45 דונם, עם זאת הכיר הממשל הצבאי בבעלותו על 24 דונם ו-200 מ"ר{{הערה|[http://muqtafi.birzeit.edu/InterDocs/images/15.pdf בג"צ 277/84 צברי מחמוד אע'רייב נ' ועדת העררים לפי צו בדבר רכוש ממשלתי,]}}.
 
כיום מונה היישוב כ – 300 משפחות, רובן צעירות, שכן על פי תקנון היישוב, מוגבלת הקליטה לאנשים עד גיל 40. רוב תושבי המקום הם חילוניים, אך יש בו משפחות דתיות, ובמקום קיים בית כנסת פעיל. בעשור האחרון התקבלו ליישוב 35 משפחות עולות מחבר העמים. פרויקט זה התאפשר הודות לסיוע ניכר מצד הסוכנות היהודית.
משתמש אלמוני