גבעון החדשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 22:
בשנת [[1886]] ביקשו יהודים להקים יישוב בקרבת [[נבי סמואל]]. השם שנבחר ליישוב החדש היה 'רמה', בהתייחס למקום קבורתו של [[שמואל הנביא]]. חברת "[[נחלת ישראל - רמה]]" (שהוקמה על ידי ישראל רובינשטיין, [[יצחק צבי ריבלין]] ואברהם פראסט) רכשה אדמות באיזור והחלה לגייס כספים להקמת יישוב{{הערה|{{חבצלת||נחלת ישראל |1890/07/11|00202}}}}. במשך מספר שנים נעשו כמה ניסיונות להתיישב בפועל על הקרקע שנרכשה, 13 משפחות של יהודים יוצאי [[תימן]] הצטרפו לגרעין המתיישבים, על סמך הבטחה שלא קוימה לבנות להם בתים במקום{{הערה|{{הצבי||קריאה !|1893/03/17|00408}}}}. במרץ [[1895]] הם עלו על הקרקע וניסו לעסוק בחקלאות{{הערה|{{חבצלת||ירושלם. י|1895/03/22|00402}}}}, אך עזבו את המקום לאחר מספר שבועות, מאחר וכספי החברה אזלו{{הערה|{{הצבי||דברי ימי השבוע |1895/04/26|00100}}}}.
בשנת [[1921]], החלה חברת "נחלת ישראל - רמה" לפעול שוב, נרשמה כ"חברה קואופרטיבית לקנית קרקעות בארץ ישראל"{{הערה|{{דואר היום||חברת "נחלת ישראל"|1921/02/15|00308}}}} ופעלה לגייס כספים לשם הקמת יישוב במקום{{הערה|{{דואר היום||ועד חברת נחלת ישראל רמה בערבון מוגבל|1921/04/03|00102}}}} בכספים שגייסה רכשה בית בכפר [[בית איכסא]] הסמוך ל[[נבי סמואל]]. באוגוסט 1922 ביקר ב[[נבי סמואל]] הנציב העליון [[הרברט סמואל]] ומושל ירושלים [[רונלד סטורס]], בכדי לחנוך את מבנה הקבר לאחר ששופץ בעקבות הנזקים הקשים שנגרמו לו ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. אנשי "נחלת ישראל - רמה" נפגשו איתו וביקשו שיפעל למען סלילת כביש למקום{{הערה|{{דואר היום||הנציב העליון ב"נחלת ישראל" רמה|1922/08/20|00300}}}}. בנובמבר 1922 הודיע חברת "נחלת ישראל -רמה" כי 7 משפחות מירושלים יבואו להתיישב בבית שרכשה ולשתי משפחות נוספות תקים החברה "בתי פח"{{הערה|{{דואר היום||המתישבים הראשונים בכפר רמה|1922/11/28|00304}}}}. במאי 1923, ערכה החברה הגרלת מגרשים בין בעלי המניות{{הערה|{{דואר היום||בגורל תחלק הארץ|1923/05/11|00602}}}}. בשנת 1924, עברו לגור בבית 10 מתיישבים, אך הוא ננטש לאחר חצי שנה, עקב בעיות נגישות, לא היתה דרך סלולה מירושלים וניתן היה להגיע למקום רק על גבי חמורים{{הערה|{{HebrewBooks|[[יהודה דוד אייזנשטיין]]|אוצר זכרונותי|6655|ניו יורק, תר"ץ, עמ' 173|עמוד=173}}}}. חברת "נחלת ישראל - רמה" לקחה הלוואה מ"בנק משכנתאות ואשראי א״י" שאותה לא יכלה להחזיר והחל הליך [[הוצאה לפועל]] {{הערה|{{דואר היום||הורעה ממשרד ההוצאה לפועל ירושלים בדבר מכירת אחוזת "נחלת ישראל רמה"|1929/08/06|00414}}}}. בשנת 1931, נמכר הבית וחלקת האדמה לתושב הכפר [[בית איכסא]]{{הערה|{{דבר||
בשנת [[1977]] התיישב במחנה הצבאי הנטוש הצמוד לכפר [[אל-ג'יב]] (ששימש כבית ספר לקצינים של הצבא הירדני עד 1967), כקילומטר מזרחית מהיישוב הנוכחי, גרעין של מתיישבים יוצאי [[ברית המועצות]]. הדבר התאפשר על בסיס צו תפיסה של אדמות "לצרכים צבאיים"{{הערה|{{מעריב|אהרון דולב|בגבעון מקימים בית לסלפאק|1977/12/09|02100}}}}. באוקטובר 1979 התקבלה החלטת ממשלה, במסגרת המגמה לעבות את ירושלים, על הקמת "מצפה גבעון" (גבעת "חדשה") כישוב קבע{{הערה| החלטות הממשלה מס. 56 מיום כ"ג בתשרי תש"ם 79.10.14 , מס. 145}}. זאת על סמך הטענה שהקרקע במקום היתה בבעלות חברת "נחלת ישראל - רמה" ההיסטורית משנת 1921. בינואר 1980, עלו 35 מאנשי הגרעין להתנחל על שטח בן 70 דונם{{הערה|{{מעריב||התנחלות חדשה ליד גבעון|1980/01/15|00302}}}}. תושב הכפר [[בית איג'זא]], צברי מחמוד אע'רייב, ממנו הופקעו קרקעות לשם הקמת
| |||