נחלת ישראל - רמה – הבדלי גרסאות

נוספו 2,468 בתים ,  לפני 4 שנים
בשנים [[1910]]–[[1914]] נעשה ניסיון נוסף להחיות את האגודה ולרכוש קרקעות נוספות בעזרת ד"ר יצחק לוי ובמימון [[אפ"ק]], אולם עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נעזבו הקרקעות, ובגלל רישום מעורפל של המקרקעין אבד חלק מרכוש האגודה.
 
בשנת [[1921]], שבה חברת "נחלת ישראל - רמה" לפעול, נרשמה ב[[רשם האגודות השיתופיות]] בשם 'נחלת ישראל - רמה' כ"חברה קואופרטיבית לקנית קרקעות בארץ ישראל"{{הערה|{{דואר היום||חברת "נחלת ישראל"|1921/02/15|00308}}}} ופעלה לגייס כספים לשם הקמת יישוב במקום.{{הערה|{{דואר היום||ועד חברת נחלת ישראל רמה בערבון מוגבל|1921/04/03|00102}}}} בכספים שגייסה רכשה בית בכפר [[בית איכסא]] הסמוך לנבי סמואל. באוגוסט 1922 ביקר בנבי סמואל הנציב העליון [[הרברט סמואל]] ומושל ירושלים [[רונלד סטורס]], בכדי לחנוך את מבנה הקבר לאחר ששופץ בעקבות הנזקים הקשים שנגרמו לו ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. אנשי "נחלת ישראל - רמה" נפגשו איתו וביקשו שיפעל למען סלילת כביש למקום{{הערה|{{דואר היום||הנציב העליון ב"נחלת ישראל" רמה|1922/08/20|00300}}}}. בנובמבר 1922 הודיע חברת "נחלת ישראל -רמה" כי 7 משפחות מירושלים יבואו להתיישב בבית שרכשה ולשתי משפחות נוספות תקים החברה "בתי פח"{{הערה|{{דואר היום||המתישבים הראשונים בכפר רמה|1922/11/28|00304}}}}. במאי 1923, ערכה החברה הגרלת מגרשים בין בעלי המניות{{הערה|{{דואר היום||בגורל תחלק הארץ|1923/05/11|00602}}}}.
בראשית [[1921]] נרשמה האגודה ב[[רשם האגודות השיתופיות]] בשם 'נחלת ישראל - רמה'.
 
לנוכח העובדה שקרקעות האגודה לא היו ממוקמות ברצף אלא היו בשני ריכוזים עיקריים, האחד בשטח 500 דונם על גבול היישובים [[ג'יב]] ו[[נבי סמואל]], ואילו השני היה על אדמות טרשים ובחלקו בבעלות משותפת עם ערבים, נמצא קושי בתכנון היישוב. לאחר דיונים ארוכים בין חברי האגודה, הוסכם כי יירכש אתר מרכזי נוסף לתחילת התיישבות חברי האגודה, תוך ניסיון להמשיך ולרכוש את רצף החלקות המצויות באזור החלקות שבבעלות האגודה. המקום שנרכש הוא [[אל בורג']], בו היה כבר היה מבנה קיים (שרידי מבצר צלבני). בראשית [[1924]] הוכשר הבית למגורים, והתיישבו 15 חברי האגודה (תימנים ו[[אשכנזים]]). החברים קיבלו נשק להגנה עצמית, והאגודה המשיכה ורכשה עוד כ-1,500 דונם במקום.
 
לא ברור אם הנקודה ננטשה לאחר חצי שנה, עקב בעיות נגישות, לא היתה דרך סלולה מירושלים וניתן היה להגיע למקום רק על גבי חמורים{{הערה|{{HebrewBooks|[[יהודה דוד אייזנשטיין]]|אוצר זכרונותי|6655|ניו יורק, תר"ץ, עמ' 173|עמוד=173}}}} או בשנת [[1929]], בעקבות [[פרעות תרפ"ט]]. הערבים הרסו את הבתים וסילקו את אבני הגבול. חברת "נחלת ישראל - רמה" לקחה הלוואה מ"בנק משכנתאות ואשראי א״י" שאותה לא יכלה להחזיר והחל הליך [[הוצאה לפועל]] {{הערה|{{דואר היום||הורעה ממשרד ההוצאה לפועל ירושלים בדבר מכירת אחוזת "נחלת ישראל רמה"|1929/08/06|00414}}}}. בשנת 1931, נמכר הבית וחלקת האדמה לתושב הכפר [[בית איכסא]]{{הערה|{{דבר||הודעה ממשרד ההוצאה לפועל ירושלים בדבר מכירת נכסי דלא ניידי|1931/10/14|00422}}}}.
לאחר דיונים ארוכים בין חברי האגודה, הוסכם כי יירכש אתר מרכזי נוסף לתחילת התיישבות חברי האגודה, תוך ניסיון להמשיך ולרכוש את רצף החלקות המצויות באזור החלקות שבבעלות האגודה. המקום שנרכש הוא [[אל בורג']], בו היה כבר היה מבנה קיים (שרידי מבצר צלבני). בראשית [[1924]] הוכשר הבית למגורים, והתיישבו 15 חברי האגודה (תימנים ו[[אשכנזים]]). החברים קיבלו נשק להגנה על המבנים, והאגודה המשיכה ורכשה עוד כ-1,500 דונם במקום.
 
בשנת [[1929]], ב[[פרעות תרפ"ט]], נאלצו המתיישבים לנטוש את המקום. השכנים הערבים הרסו את הבתים וסילקו את אבני הגבול.
 
בשנת [[1943]] פנה ועד האגודה אל ה[[קק"ל]] בבקשה כי תעזור לו ליישב את המקום. בתמורה הציע ועד האגודה להסכם עם הקק"ל, כי ימכור לה 500 דונם באזור נבי סמואל תוך שהקק"ל מתחייבת להקים במקום יישוב דתי תוך שנתיים וחצי. הקק"ל לא הקימה את היישוב, והאגודה תבעה את הקק"ל ב[[דין תורה]], אולם הקק"ל סירבה להתדיין בדין תורה עם האגודה.
משתמש אלמוני