בן-ציון ציטרין – הבדלי גרסאות

 

==הלכת ציטרין==

בשנת 1986 פירסמו יפעת נבו ובן-ציון ציטרין שתי כתבות בהן הוזכרו עורכי דין ותמונתם של עורכי הדין פורסמה בכתבה. [[לשכת עורכי הדין]] זימנה למשפט בבית הדין המשמעתי שלה את שני עורכי הדין ששמם פורסם בכתבות, בטענה כי אלו עברו על כללי ה[[אתיקה מקצועית|אתיקה המקצועית]] של עורכי הדין האוסרים על פרסומת אישית. נבו וציטרין הוזמנו להעיד בפני בית הדין המשמעתי, ונדרשו לחשוף את מקורותיהם העיתונאים. על פי חוק לשכת עורכי הדין, בית הדין המשמעתי של הלשכה רשאי לדרוש מכל אדם בישראל להתייצב בפניו ולהעיד ולהציג מסמכים שידרוש בית הדין. ציטרין ונבו סירבו לחשוף את מקורותיהם העיתונאים, ובשל סירובם הם נקנסו בקנס כספי על ידי הלשכה.

נבו וציטרין עתרו לבג"צ כנגד ההחלטה, בטענה כי כעיתונאים שמורה להם הזכות שלא לחשוף את מקורותיהם. השופט [[מאיר שמגר]] פסק בהחלטה תקדימית כי לעיתונאים שמורה הזכות שלא לחשוף את מקורותיהם וכי ללשכת עורכי הדין לא הייתה סמכות לקנוס את העיתונאים. פסיקה זו מכונה בעולם המשפטי "הלכת ציטרין". בפסיקתו קבע השופט את הכללים על פיהם ניתן לבטל את החיסיון העיתונאי: כאשר המידע המבוקש רלוונטי לחקירה; כשהעבירות הנטענות הן עבירות חמורות, וכשלרשויות אין כל אפשרות אחרת להגיע לחקר האירועים.

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ציטרין, בן-ציון}}

[[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]]

[[קטגוריה:עיתונאים עבריים]]