אורות (ספר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 123:
* רבי [[יוסף משאש]] מראשי רבני [[מרוקו]], קיבל חוברת גינוי על ספר אורות מאנשי [[חסידות סאטמר]], ולאחר שניהל חליפת מכתבים עם הרב קוק, שבהם קיבל הסברים מהרב קוק לגבי הכתוב באורות, כתב דברים חריפים ביותר כנגד משמיצי ספר אורות והרב קוק.
::"גאון יעקב, כקש"ת כמוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק ישצ"ו [=ישמרו צורו וגואלו], שלום. תפארת ישראל!, בשבוע החולף קבלתי חבילת ספרים ניצוצי אורות מחכמת אדוני המלך וקדושתו וענותו, והנני הוגה בהם בשום שכל, ואורו עיני במתק דבשם הרב, המלבב ומלהיב לב כל איש ישראל ליוצרו ודתו, וכל דף ודף יש בו די והותר לסתום ולחתום כל פה הדובר על צדיק עתק, מה מאד הנני שבע רצון ועונג ועלז כליות בהגיגי בהם, האל הנאמן ומקור הטוב יגמול לאדוני הרב בכל טוב סלה, וזאת להודיע להדר"ג, כי בירח החולף שלחתי מכתב קשות, לעורך הבית ועד לחכמים, על אשר טנף אותו בהכניסו לתוכו מים הזדונים על כבוד מלכותו, ועוד הזהרתיו על להבא, ביטחוני, שכה יעשה, מהאל אבקשה שיטהר לב כל ישראל לרדוף רק אחר האמת והשלום, תמיד, אמן"{{הערה|1='''אוצר המכתבים של הגר"י משאש''', חלק ב', אגרת תרצ"א. ועיינו עוד באגרות: ח"ב, אגרת תתפ"ט, ח"א קנ"ו.}}
* במכתב שכתב [[צבי יהודה קוק|הרב צבי יהודה קוק]] לאביו, הוא מתאר את תגובתו של [[ישראל פרידמן מצ'ורטקוב|האדמו"ר מצ'ורטקוב]] לספר:
::"חזר באותו סגנון בביטול שאין לחוש לדברי ההתנגדות לזה כלל, וכי הוא חושב שיוכל להשפיע ב"[[אגודת ישראל]]", ולא יתן בשום אופן לעשות פירודים בישראל, ופשוט שהגשמיות הישראלית קודש היא והעיקר לעבוד בארץ ישראל. ועיקר עבודת הכשרים צריכה להיות תורה ומלאכה, והשאר ייעשה על ידי אחרים הראויים לזה. ואיך להתייחס להם בפרטיות צריך יישוב וסידור פרטי. גם שלח מאה כתרים בעד הספר"{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=3068 Yeshiva.org.il- הרבי מהוסיאטין: זקן בית רוז´ין]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}.
* [[הלל צייטלין]] כתב:
שורה 129:
* מנימוקי חבר השופטים של פרס ירושלים לספר "ניצוצי אורות" על אורות:
::"תכונה זו של קיום רבדים רבים של גילויי תורה במשנתו של הרב, היא גם המאפיינת את לשונו וסגנונו של הרב בכתביו. שפתו כוללת במפורש או במרמז, כמה קומות של המחשבה היוצרת, וכאן גם מקור לשונו הפיוטית. כמעט כל דבר שיצא מעטו, ניכר ונרגש שיש בדברים שיטין ובין השיטין - פשט וסוד ביחד. משום כך יש בחיבורי פרשנות על משנת הרב תועלת מרובה לגילוי האורות הגנוזים בספריו".{{מקור}}
*בנו של הרב קוק, [[צבי יהודה קוק|הרב צבי יהודה קוק]], היה אומר שבעוד ספר 'אורות הקודש' הוא רק קודש, ספר 'אורות' הוא קודש קודשים
*הרב [[נחמן שלמה גרינשפאן]], שהיה בהתחלה מתנגדי שיטת הרב קוק כתלמיד מובהק של ה[[רידב"ז]], והפך לאחד מגדולי מעריציו ודרכו, [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/main.aspx?ID=1778 הגן בהתלהבות על הספר "אורות"] במאמר שכתב ופרסם ב[[ירחון]] התורני "[[שערי ציון (כתב עת)|שערי ציון]]", גיליון [[שבט]]-[[אדר]] [[תרפ"א]]:
::"מה שמעציב ומדאיב ביותר הוא גם מה שרבים מאלה הקבועים באוהלה של תורה הרגילים לתשומת לב ועיון מרובה לכל דקדוק קל וסברה דקה כמשא ומתן של הלכה, מכיוון שהם באים להיכנס להיכל הספרות הקדושה של האמונות והדעות והמושכלות המופשטות, שדורשות לכל הפחות, אותו העיון וההתבוננות מקיבעא הרגיל בגופי ההלכות המעשיות, סוברים להסתפק בהעברה שטחית וקריאה מקופיא וזהו הגורם הראשון להשרשת פורה ראש ולענה של קטגוריה בתלמידי חכמים.