המרכז ללימודים אסטרטגיים ובין-לאומיים – הבדלי גרסאות

 

המרכז הרחיב את השפעתו על ניתוח ה[[מדיניות ציבורית|מדיניות הציבורית]] בהנהגתו של ג'ון האמר. [[משרד ההגנה]], במסגרת חוק ההסמכה של רשות הביטחון לשנת 2012, הזמין את המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים לערוך הערכה עצמאית של התערבותה של ארה"ב באזור [[אסיה-פסיפיק]]. כמו כן, בחודש [[מאי]] [[2009]], הודה [[נשיא ארצות הברית|הנשיא]] [[ברק אובמה]] על עזרתו של המרכז בפיתוח מדיניות הממשל בנוגע ל[[לוחמת סייבר]]. המרכז השפיע רבות גם על יצירת [[מדיניות החוץ]] של [[הבית הלבן]]. ראש ה-[[CIA]], [[ג'ון ברנן]] התבטא ש"בתוך הקהילה המודיעינית, ידוע המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים כבעל רעיונות חדשניים לחיזוק הביטחון הלאומי שלנו".

=== שנות השישים ===

 

בכנס שנערך ב[[ינואר]] [[1963]], קבע המרכז את תכניתו לסדר היום האינטלקטואלי שלה. בכנס הופיע ספר של אסטרטגיות פוליטיות, צבאיות וכלכליות באורך של יותר מאלף עמודים. הספר קבע מסגרת לדון בביטחון הלאומי והגדרת תחומי הסכמה וחילוקי דעות במדיניות החוץ של וושינגטון במהלך [[המלחמה הקרה]]. הספר התווכח על תפיסה אסטרטגית בענייני העולם והגדיר גם [[אסכולה]] של חקר היחסים הבינלאומיים באותה תקופה. צוות החשיבה של אסכולה זו עשו את דרכם לפסגות המדיניות של ארה"ב, בייחוד בימי הממשל של ניקסון, פורד ורייגן.