הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם"

אין תקציר עריכה
עניין הברכה הוא שבח לקב"ה על תופעות טבע שניכר בהם כוחו וגדולתו. פירוש הברכה כתב במשנה ברורה: ברוך הנותן כח להטבע להראות כח יוצר בראשית כדי שייראו מלפניו.
 
בתלמוד מבואר{{הערה|{{בבלי|ברכות|נט|א}}}} כי בניגוד לראיית תופעות טבע מיוחדות אחרות כמו הרים וימים וכדומה בהן שייכת רק [[ברכת עושה מעשה בראשית]] ולא כוחו וגבורתו מלא עולם (לפי שאלו תופעות מקומיות ואינן "מלאים עולם" – רש"י), בראיית התופעות הנ"ל שייכים שני הברכות: עושה מעשה בראשית ושכוחו וגבורתו מלא עולם. רש"י מבאר שבכל אחד ממקרים אלו יש לברך את שתי הברכות גם יחד. אך ראשונים אחרים מפרשים שכוונת הגמרא לומר שבמקרים אלו ניתן לברך כל אחת מברכות אלו, איזו מהן שירצה.{{הערה|[[תוספות]] שם [[ד"ה]] רבא; [[רא"ש]] ברכות פרק ט סימן יג; [[רמב"ם]] הלכות ברכות, פרק י הלכה יז, אך מדבריו נראה שישנה עדיפות לברך על תופעות אלו ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם.}} כדעה זו נפסק בשולחן ערוך.
 
===ברכה על ברקים ורעמים===
 
===ברכה על רוחות סערה===
בגמרא פירשו שה"רוחות" שהוזכרו במשנה הם רוחות חזקות מאוד המכונות "זעפא" והיינו [[סופה]]. התוספות מביאים ירושלמי המחלק בין רוחות חזקות מאוד הבאות "בזעף" עליהן מברכים ברכה זו, לרוחות הבאות בנחת (אך גם הן חזקות ואינן שגרתיות<ref>[[מגן אברהם]], סימן רכז ס"ק א.</ref>) עליהן יש לברך ברכת עושה מעשה בראשית בלבד. וכך נפסק בשולחן ערוך שמברכים ברכה זו רק "על רוחות שנשבו בזעף". במשנהכיון ברורהשאין הסתפקאנו מהיבקיאים הגדרתלהבחין בין הבאים בזעף לבאין בנחת, ולכןפסק כתבה[[משנה ברורה]] שטוב לברך תמיד על רוח סערה רק ברכת עושה מעשה בראשית. אך ביחס לסופות טרופיות ([[הוריקן]]) החזקות לפי כל קנה מידה הכריעו הפוסקים שיש לברך עליהן ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם. אך גם כאןאת ברכת הרוחות אין לברך אלא פעמייםפעם אחת כל זמן שמדובר באותה סופה.
 
===ברכה על רעידת אדמה===