רבי אלעזר בן עזריה – הבדלי גרסאות

מ
הטמעת השינוי הקודם בערך, אחידות במיקום הערות שוליים
(18 שורות של שערות לבנות ולא 18 שערות בודדות)
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (הטמעת השינוי הקודם בערך, אחידות במיקום הערות שוליים)
|אביו=רבי [[עזריה בן רבי אבטולס]]
}}
רבי '''אלעזר בן עזריה''' (ראב"ע), [[תנא]] בן הדור השלישי ל[[תנאים]], בן דורו של [[רבי עקיבא]]. כיהן תקופה מסוימת כ[[נשיא הסנהדרין]] לצדו של [[רבן גמליאל דיבנה]]. ידוע בייחוסו – [[כהן]], דור עשירי ל[[עזרא הסופר]]. בנו של [[רבי עזריה בן רבי אבטולס]], דודו הוא התנא [[שמעון אחי עזריה]].
 
==מינויו לנשיא==
כאשר חכמי יבנה החליטו להדיח את [[רבן גמליאל דיבנה]] מהנשיאות ולמנות במקומו חכם אחר, הם בחרו ברבי אלעזר בן עזריה בשל חכמתו, ייחוסו ועושרו. רבי אלעזר בן עזריה היה כבן שמונה עשרה בעת מינויו לנשיא (ועל פי התלמוד הירושלמי – 16 שנה), וכאשר התייעץ עם אשתו אם להיענות בחיוב להצעה שניתנה לו להיות נשיא על ישראל, ענתה אשתו שאין לו שערות לבנות של זקנה, וראוי לדרשן להיות עם שערות לבנות ולהראות זקן. באותו יום שאמרה לו אשתו כך גדלו לו כשמונה עשרה שורות של שערות לבנות בדרך נס, וכשדרש באותו היום אמר: "הרי אני כבן שבעים שנה" – אני נראה '''כמו''' בן שבעים שנה, אף על פי שאני בן שמונה עשרה. מאוחר יותר החכמים התפייסו עם רבן גמליאל והוא הוחזר לתפקידו כנשיא, אך רבי אלעזר המשיך לשמש עמו כנשיא ברוטציה של שבוע אחד מכל שלושה (לפי חלק מהמקורות שבוע אחד מכל ארבעה). תחת הנהגתו, ועל פי גישתו החינוכית, סילקו את שומר פתח בית המדרש ופתחו את שערי בית המדרש כך שכל תלמיד שירצה לבוא, יוכל. בו ביום נוספו לבית המדרש ארבע מאות או שבע מאות ספסלים (מחלוקת) לתלמידים החדשים.{{הערה|1={{בבלי|ברכות|כח|א}}}}. בנוסף, באותו יום נשנתה כל [[מסכת עדיות]].
 
==תורתו==
רבי אלעזר בן עזריה נהג לפסוק הלכה לפי ה[[פשט]] של התורה ועל כך מיוחסת לו האמירה "דיברה תורה כלשון בני אדם".{{הערה|1={{בבלי|קידושין|יז|ב}}}}. כמו כן מיוחסות לו מספר אמירות ידועות העוסקות ביחס בין ההלכה לבין המוסר האנושי וערך חיי האדם: "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית; רבי אלעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה",{{הערה|1={{משנה|מכות|א|י}}}}, "[[פיקוח נפש]] שדוחה את השבת"{{הערה|1={{בבלי|שבת|קלב|א}}}} ואחרות.
 
שלושה דברים היה רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים{{הערה|שם=בבלי-כג-א|1={{בבלי|ביצה|כג|א}}.}}: הוא התיר ל[[הוצאה מרשות לרשות|הוציא בשבת]] פרה ל[[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]] ברצועה שבין קרניה, כיוון שהדבר נחשב ל"[[תכשיט (שבת)|תכשיט]]" (בגד שלה לצרכה) ואינו משאוי (בניגוד לדעת חכמים שהרצועה נחשבת למשאוי), התיר לקרד את הבהמה במשרק עבה, למרות שהדבר עשוי לגרום לה לחבורה והוצאת דם כי הוא סובר כ[[רבי שמעון]] שדבר שאינו מתכוין מותר,{{הערה|וכן נפסק ב{{רמב"ם|זמנים|יום טוב|ד|טז}}.}}, והתיר לשחוק את פלפלים בריחיים{{הערה|וכן נפסק ב{{רמב"ם|זמנים|יום טוב|ג|יב}}.}}. ההלכה הראשונה אינה נפסקת להלכה, וכתוב אף כי הושחרו פניו של רבי אלעזר בן עזריה מתעניותיו על שפרת '''שכנו''' יצאה ברצועה ולא מחה בה. אולם שתי ההלכות האחרות נפסקות להלכה.
 
==עושרו==
אודות עושרו האגדי מסופר כי [[מעשר בהמה|מעשר הבהמה]] שהפריש מבעלי החיים שבעדר בביתו, הגיע לסכום של שלושה עשר אלף מדי שנה{{הערה|{{שם=בבלי|ביצה|-כג|-א}}.}}.
 
באחרית ימיו, גר כנראה, ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] שבגליל, ומקום קבורתו מזוהה ליד המושב [[עלמה (מושב)|עלמה]].
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=אלעזר בן עזריה}}
*{{תולדות תנאים ואמוראים|א|ר' אלעזר בן עזריה}} 18 שורות של שערות לבנות
*{{אנצ דעת|2752}}
 
15,803

עריכות