נחלת יהודה (ראשון לציון) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
איש תחת גפנו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 10:
ב[[שנות ה-40]] פעלה במושב קבוצה של בוגרי [[הכשרה]] מ[[גרמניה]] שנקראה קיבוץ "אמונים", וחבריה הקימו את קיבוץ [[עין הנצי"ב]].
בתקופת [[העלייה ההמונית]], עם קום מדינת ישראל, הוקמה בסמוך למושב [[מעברה]], שאכלסה כ-700 משפחות, מרביתן עולי עיראק ותימן,{{הערה|{{על המשמר||כיצד מתחסלת המעברה בנחלת יהודה|1954/10/25|00202}}}}. המעברה סופחה לנחלת יהודה, שבה היו 200 משפחות בלבד,{{הערה|שם=המשמר|{{על המשמר||מתכוונים לחסל את מעברת נחלת יהודה|1954/02/18|00308}}}} והיישוב הוכרז כ[[מועצה מקומית]].{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|המעברה בלעה את נחלת יהודה|1953/06/07|00207}}}} באמצע שנות ה-50 עברו חלק מתושבי המעברה ליישובים אחרים, וחלק אחר עבר לבתי קבע ביישוב.{{הערה|{{דבר||מתחסלת מעברת נחלת יהודה|1956/03/06|00307}}}} בשנת 1963 היו בנחלת יהודה כ-60-70 נחלות ועוד כ-700 משפחות עירוניות{{הערה|{{הצופה||בעיית המיזוג של נחלת יהודה עס ראשל"צ|1963/12/02|00211}}}}. האזור הוותיק של היישוב נקרא בשם "נחלת יהודה א'", ואזור המעברה נקרא "נחלת יהודה ב'". האזור שהפריד בין שני חלקים אלה נבנה רק לאחר סיפוח היישוב לראשון לציון, ונקרא "נחלת התיכונה" או בשם הרווח יותר "נחלת החדשה".
שאלת האיחוד עם ראשון לציון עלתה כבר ב[[שנות ה-50]]{{הערה|שם=המשמר}}{{הערה|{{דבר|א. שלמון|תביעה לאיחוד נחלת יהודה עם ראשון לציון|1956/05/21|00215}}}} ונדונה גם ב[[שנות ה-60]]{{הערה|{{מעריב|ע. גרא|סיפוח נחלת יהודה לראשל"צ גורם לבעיות וסערת רוחות|1963/11/21|01102}}{{ש}}{{דבר|יצחק יעקבי|נחלת יהודה בת 50|1967/03/24|01300}}{{ש}}{{מעריב||ועדה תבדוק ההצעה למזג את נחלת יהודה עם ראל"צ|1969/01/22|01105}}}}. האיחוד יצא לפועל בשנת [[1988]], ומאז נחלת יהודה היא שכונה של ראשון לציון.{{הערה|{{ynet|עדינה חכם|5 דקות מהקניון: ביקור בנחלת יהודה בראשל"צ|4233920|25 במאי 2012}}}}
| |||