ג'סי ג'קסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביקר אצל יאסר ערפאת
שורה 6:
 
ב-[[1965]] החל ג'קסון להיות פעיל בתנועה לזכויות האזרח בהנהגתו של [[מרטין לותר קינג הבן]]. כשנרצח קינג בממפיס ב-[[1968]], ג'קסון היה נוכח במקום האירוע. לאחר רצח קינג התעמת ג'קסון עם יורשו בראשות התנועה, [[רלף אברנתי]], ופרש מהתנועה ב-[[1971]] והקים תנועה נפרדת. ב-[[1984]] שבו והתמזגו התנועות וג'קסון חזר למרכז הזירה הציבורית.
 
בספטמבר 1979 ביקר אצל [[יאסר ערפאת]] ב[[ביירות]],{{הערה|[[תומאס פרידמן]], '''[[מביירות לירושלים]]''', עמ' 112.}} וגם בישראל. הוא נפגש עם [[טדי קולק]], ראש עיריית [[ירושלים]], אולם בהמלצת שר החוץ [[משה דיין]], לא נועדו עמו נציגי הממשלה.
 
בשנות ה-[[1980]] עסק ג'קסון בפעילות ציבורית נמרצת וזכה להכרה כמנהיג בולט של הקהילה האפרו-אמריקאית ושל התנועה לזכויות האזרח. ב-[[1983]] נסע ג'קסון ל[[סוריה]] ופעל שם לשיחרורו של הטייס האמריקאי השבוי, רוברט גודמן, שהוחזק בידי סוריה לאחר שמטוסו הופל בשמי לבנון כשהיה במשימת הפצצה של עמדות סוריות. עם שובם לוושינגטון, התקבלו גודמן וג'קסון על ידי הנשיא [[רונלד רייגן]] בבית הלבן. ההישג תרם לפופולריות של ג'קסון בציבור האמריקאי ושימש כמקפצה בהתמודדותו בבחירות לנשיאות ב-[[1984]].
שורה 35 ⟵ 37:
 
== יחסו ליהודים ==
ג'קסון היה מוקד לביקורת כיוון שהשמיע הערות בנוגע ל[[יהודים]] ולסוגיות יהודיות: שהנשיא [[ריצ'רד ניקסון]] היה פחות קשוב לבעיות העוני בארצות הברית כיוון ש"ארבעה מתוך חמישה (מיועציו הבכירים של ניקסון) הם יהודים גרמנים וסדר העדיפויות שלהם כולל את [[אירופה]] ו[[אסיה]]"; ש"נמאס לו לשמוע על [[השואה]]"; שישנם "עיתונאים יהודים מעטים מאוד שמסוגלים להיות אובייקטיביים בעניינים ערביים". בנוסף, בשנת 1984 התייחס ג'קסון ליהודים בכינוי Hymies ולעיר [[ניו יורק]] בכינוי Hymietown בשיחה עם כתב העיתון [[וושינגטון פוסט]]. בספטמבר [[1979]] ביקר ג'קסון בישראל ונפגש עם [[טדי קולק]], ראש עיריית [[ירושלים]]. בהמלצת שר החוץ [[משה דיין]], לא נועדו עמו נציגי הממשלה.
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
{{בקרת זהויות}}