רזוננס כימי – הבדלי גרסאות

'''רזוננס''' הוא כלימודל בכימיהתאורטי ב[[כימיה]] שנוצר על מנת לעזור לתאר מבנה של [[מולקולה]], ומשתמשים בוהמשמש בעיקר ב[[כימיה אורגנית]]. באופן כללי הרזוננס הואמתאר צורותאת שונותפיזור שלהאלקטרונים קישור בין אטומים באותה המולקולהבמולקולה. הביטוי העברי לרזוננס הוא "אל-איתור" (והכוונה לאיונובע מאי-האפשרות לאתר במקום ספציפי את האלקטרונים במולקולה).

הרזוננס מבוססמיוצג על ציור של המולקולה בצורתידי [[מבניכתיב לואיס|תרשימי לואיס]] של המולקולה, שבהם מציירים את הקשרים וה[[אלקטרונים]] במקומם על ה[[אטום]], כאשר מתבססים על מספר האלקטרונים שכל אטום מביא איתו לקשר הכימי - הל[[קשר קוולנטי|קשר הקוולנטי]]. הרזוננס מסומן במולקולה שבה יש מספר דרכים שבהם אפשר לסדר את האלקטרונים [[קשר כפול|והקשרים הכפולים]] כך שישמרו על [[כלל האוקטט]]. במקרה כזה כל אפשרות סידור תיקרא "צורה רזונטיבית" ובין הצורות הרזונטביות השונות יסומן חץ דו ראשי, כשבמעבר מצורה לצורה יצוירו על המולקולה חצים שמראים את תזוזת האלקטרונים.

במציאות המולקולה לא קיימת באף אחת מהצורות הרזונטיביות הבודדות, אלא בשילוב של כל הצורות האלה. בדרך כלל רואיםהדבר אתמתבטא זהבאופן בצורהבולט הכיכשמודדים בולטת כשמודדיםאת [[אורך קשר]]הקשרים של מולקולה עם רזוננס - הקשר שאותו אפשר לשנות ברזוננס יהיה באורך ביניים, בין אורך של קשר כפול לאורך של קשר יחיד. המבנה המציאותי - ההיבריד - יצויין ע"י קווים מקווקווים באזור שבו האלקטרונים נעים מאטום אחד לשני ולאורך הקשר.

חשוב לשים לב שלאלא כל הצורות האפשריות תורמות להיבריד במידה שווה. צורות שבהם כל האטומים שומרים על אוקטט יתרמו הרבה, וכך גם צורות שבהם ה[[אניון|מטען השלילי]] מרוכז על האטום היותר [[אלקטרושלילי]]. לעומתן, צורות שבהם האטומים לא שומרים על אוקטט הם בעלות תרומה אפסית, וצורות עם חלוקת מטען הפוכה תורמות מעט.