פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 83 בתים ,  לפני שנה
מ
עדכון כתובות באתר "עכבר העיר" (תג) (דיון)
בשנת [[1980]] הציג גרשוני מיצב גדול ב[[מוזיאון תל אביב לאמנות]] שכונה "[[בדם ליבי]]". המיצב כלל 150 צלחות [[חרסינה]] לבנות שהוכתמו בכתמי צבע אדומים. גרשוני המשיך את הכיוון האמנותי הזה במיצב שנקרא "[[אטימה אדומה: תיאטרון]]" והוצג בביתן הישראלי ב[[הביאנלה של ונציה|ביאנלה לאמנות בוונציה]]. בשנה זו ביצע גרשוני פעולות של איטום סדקים בחלל הביתן בצבע אדום עז והוסיף פריטים הקשורים לביוגרפיה שלו. פעולת האטימה בעבודה התפרשה, בעיני גרשוני, כסימן וכנוכחות מהדהדת של עול אשר אינה יכולה להיעלם{{הערה|1=טלמור, יאיר, "[http://www.gaymap.co.il/Item.asp?CMID=4310 התרבות שועטת קדימה, ואנחנו איתה, ראיון עם משה גרשוני]", [[GoGay]],{{כ}} 11 ביולי 2005.}}. בהמשך אף הציג גרשוני את העבודה "כמו סצנה של רצח"{{הערה|שם=Studio76-63}}. [[אמנון ברזל]], אוצר התערוכה, תיאר את העבודה כתיאור [[טרנסצנדנטי]] המנגיד בין פעולת ה[[טבע]] לבין פעולת האדם. אולם ציטוט של דברי גרשוני על העבודה יכול להאיר אותה כזעקה [[אירוניה|אירונית]] אל מול עוולות העולם: "אני מכנה את הפרויקט שלי בשם [[תיאטרון]]", כתב גרשוני, "משום שהספק שיצירת אמנות, או צבע אדום, מסוגלים להעיד על החיים עצמם או להגיב עליהם במידה מספקת [...] הצעקה של היחיד היא הצידוק היחיד לחברה, ויצירות אמנות הן ההצדקה היחידה לקיום בתוך אי-הצדק והמלחמות"{{הערה|1=גרשוני, משה, בתוך: ברזל, אמנון (אוצר), '''ישראל / הביינאלה של ונציה 1980''', משרד החינוך והתרבות, ירושלים 1980}}. עבודות אלו הציגו מגוון של [[דימוי]]ים חדשים וכן התפתחות [[איקונוגרפיה|איקונוגרפית]] בולטת ביצירתו של גרשוני. בנוסף, הן חסרו את האופי המינימליסטי של יצירתו עד כה.
 
בסיומו של העשור חווה גרשוני תקופה של [[דיכאון]] ומשבר זהות עמוק. אישית סימנה תקופה זו גם את גילוי [[נטייה מינית|נטייתו המינית]] של גרשוני כ[[הומוסקסואליות|הומוסקסואל]]. בשנת [[1981]], לאחר כמה התנסויות מיניות עם גברים, עזב גרשוני את בית המשפחה ועבר מ[[רעננה]] לדירה ולסטודיו ברחוב יוסף הנשיא ב[[תל אביב-יפו]]{{הערה|שם=הערה2|1=ראו: אלי ערמון אזולאי, [http://www.mouse.co.il/CM1.articles_item,1023,209,38212,.aspx3340958 עלילות משה], [[עכבר העיר]], 17 ביולי 2009}}. כמו כן הוא פגש אז את יצחק, בן זוגו עד מחצית [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]].
 
==="חיילים בקברט", 1980–1982===
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Dovrut/arcive/eruim/Prasim/PrasTzyour.htm פרס ישראל לשנת התשס"ג בתחום הציור] – ביוגרפיה של גרשוני באתר [[משרד החינוך]], 20 בפברואר 2003
* יאיר טלמור, "[http://www.gaymap.co.il/Item.asp?CMID=4310 התרבות שועטת קדימה, ואנחנו איתה, ראיון עם משה גרשוני]", [[GoGay]],{{כ}} 11 ביולי 2005
* אלי ערמון אזולאי, "[http://www.mouse.co.il/CM1.articles_item,1023,209,38212,.aspx3340958 עלילות משה]", [[עכבר העיר]], 17 ביולי 2009
* דנה גילרמן, "[http://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3339171,00.html משיכת יתר: גרשוני לעם]", [[כלכליסט]], 2 באוגוסט 2009
* {{הארץ|עוזי צור|"עוצם עין אחת: השהיה, סגולה של רב-אמן"|1.1275742|14 באוגוסט 2009}}
* {{הארץ|אלי ערמון אזולאי|"עשר השנים של שרה בריטברג סמל עם הצייר והפסל משה גרשוני"|1.1230733|19 בנובמבר 2010}}
* דניאל זילברברג, "[http://e.walla.co.il/?w=/274/1757170 'פעם במאה שנה': ראיון עם שרה ברייטברג-סמל על משה גרשוני]", [[וואלה!]], 19 בנובמבר 2010
* טל רחמים, "[http://www.mouse.co.il/CM1.articles_item,417,209,57094,.aspx3296402 משה גרשוני במוזיאון תל אביב: אפל, חידתי ומטלטל]", [[עכבר העיר]], 26 בנובמבר 2010
* {{הארץ|סמדר שפי|למרות הכל, הרטרוספקטיבה החדשה של משה גרשוני חשובה|1.1233176|3 בדצמבר 2010}}
* [[דוד שפרבר (מבקר אמנות)|דוד שפרבר]], "[http://erev-rav.com/archives/9413 כשגרשוני מצייר, יש אלוהים]", אתר ערב-רב, 9 בדצמבר 2010
1,256,876

עריכות