הולילנד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.asp? +http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?)
מ עדכון כתובות באתר "עכבר העיר" (תג) (דיון)
שורה 22:
בראשית המאה ה-21 נהרסו כל מבני המלון, למעט הבית הפרטי של משפחת קרוך שהפך ל"מלון ארץ הצבי". דגם ירושלים הועבר ל[[מוזיאון ישראל]] ונעקרה חורשת האורנים. במתחם נבנתה שכונת מגדלי דירות ששווקה תחת השם "הולילנד פארק". נכון לשנת 2010, טרם נקבע שם רשמי לשכונה.
 
שכונה זו מורכבת מפארק רחב ידיים, בתבנית אליפסה, המוקף בכעשרה מגדלי דירות (18-12 קומות), שבבסיסם קוטג'ים מדורגים הנפרסים במורד ההר. בנוסף הוקם מגדל בודד ("הולילנד טאואר") בעל 32 קומות. לשכונה כביש וגשר ייעודיים המחברים אותה ישירות לכביש בגין. על תוכנית הבינוי המקורית חתום האדריכל, חתן [[פרס ישראל]], [[רם כרמי]]{{הערה|{{הארץ|אסתר זנדברג|גבעת העין הרעה|1.998180|9/9/2004}}{{ש}}{{עכבר העיר|אסתר זנדברג|רם כרמי יותר קדוש מהולילנד|1018,209,482511.3313482|15/4/2010}}}}, אולם לטענתו נעשו בה שינויים מפליגים אחרי שעזב את הפרויקט, שעל תוצאתו הסופית אמר: {{ציטוטון|אני חושב שהפרויקט הזה מאד מכוער, נורא, ומי שביצעו את הפרויקט רצחו את הרעיון שלי ואת הבניינים שתיכננתי}}{{הערה|{{הארץ|[[נרי ליבנה]]|"רם כרמי, פרויקט הולילנד הוא זוועה ארכיטקטונית?"|1.1197251|13/4/2010}}}}. את בנייני המגורים תכנן משרד האדריכלים רוזיו-תשבי והמגדלים תוכננו על ידי משה צור. מתכנני השכונה ומשווקיה פרסמו את השכונה במילים: {{ציטוטון|הפרויקט הוא שילוב מרענן של חדשנות ארכיטקטונית עם בנייה מתקדמת... הולילנד פארק מושכת אליה, באופן טבעי, אנשים שיודעים להעריך תרבות דיור ברמה הגבוהה ביותר}} (מתוך מודעות פרסום ושיווק של היזמים).
 
אוכלוסיית השכונה מורכבת ממעמד בינוני-גבוה ואמידים, חילונים ודתיים-לאומיים, ילידי הארץ ועולים, בעיקר מ[[צרפת]].