שמואל נח אייזנשטדט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ציוויליזציות הציר: הגהה, replaced: רמה גבוה ← רמה גבוהה באמצעות AWB |
|||
שורה 44:
על ספרו זה העניקה לו [[האגודה הסוציולוגית האמריקאית]] את פרס מקאיוור לשנת 1965, ובכך היה ללא-אמריקאי הראשון (ואחד הבודדים עד היום) שזכה בו. ספר זה היווה נקודת מפנה במעמדו הבינלאומי של אייזנשטדט.
הספר הציע ניתוח השוואתי בין האימפריות הגדולות שצמחו בהיסטוריה - [[סין (אזור)|סין]], [[רומא העתיקה|רומא]], [[האימפריה הביזנטית]], האימפריות הערביות העיקריות, [[האימפריה העות'מאנית]] וכן האימפריות האירופיות - ובדק את הקווים המייחדים אותן, תוך שימת הדגש על תהליכים של גיבוש, שליטה ופיתוח מבנים [[ביורוקרטיה|ביורוקרטים]]. הספר אינו שם דגש רק על הבינוי והגיבוש של האימפריות השונות, אלא גם פונה לדיון השוואתי באשר לשינויים בתוכן ולאופני קריסתן. כך למשל, מוצע בספר הסבר מדוע האימפריה הסינית התקיימה במשך אלפיים שנה לעומת אימפריות אחרות ששרדו רק במשך תקופות קצרות.
הספר הוא שילוב של גישה ובריאנית השוואתית יחד עם גישה [[פונקציונליזם-סטרוקטורלי|פונקציונלית-סטרוקטורליסטית]] (מבית מדרשו של [[טלקוט פארסונס]]), שהייתה שכיחה ואף הגמונית ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]. אך הספר הלך מעבר לגישה הפונקציונלית-סטרוקטורליסטית, ומעבר לאוריינטציה ה[[אבולוציה|אבולוציונית]] שהניתוח שלו היה קשור אליה, באמצעות שימת דגש חזק על עימותים, שינוי עד התמוטטות אפשרית של [[חברה (סוציולוגיה)|חברות]]. מאז, לאורך הגותו, התמיד אייזנשטדט בעקרון השינוי ה[[דיאלקטיקה|דיאלקטי]] בדינמיקה של הציוויליזציות והמודרניות.
| |||