דאו (מושג בפילוסופיה סינית) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא מסכים איתך |
|||
שורה 4:
'''דאו''' או '''טאו''' (道, [[פין-יין]]: Dào) היא מילה בשפה ה[[שפות סיניות|סינית]], שמשמעותה הישירה 'דרך', 'נתיב', 'מסלול' או במובן רחב יותר, 'עיקרון' או '[[דוקטרינה]]'. הבנת מונח זה קשה ביותר ומבלבלת מאוד את האדם המערבי:
{{ציטוט|תוכן=המילה ממקור של פילוסופית המזרח ידועה ביותר במערב היא דאו - הדרך. למושג היסטוריה עתיקת ימים בתרבות ה[[סין (אזור)|סינית]], היקף רחב בפילוסופיה סינית ועומק יוצא דופן של משמעות. זהו למעשה המונח הבסיסי ביותר בפילוסופיה סינית המציין מציאות של האמת המוחלטת, השיטה, המהות של כל הדברים.|מרכאות= כן|מקור=Encyclopedia of Chinese philosophy / Antonio S. Cua}}
מחד גיסא זוהי אולי המילה הידועה יותר בשפה הסינית, מאידך גיסא מובנה לוט בערפל כבד יותר מזה של רוב המונחים הדתיים והפילוסופיים בכלל והסיניים בפרט. הוויכוח המקורי על אודות דאו לא התנהל על ההגדרה ה[[אנציקלופדיה|אנציקלופדית]] '''מהו''' דאו? מה טבעו? או מה מהותו?, אלא '''איפה''' דאו? היכן הוא שוכן? וכיצד יש לחפש אותו? למילה זו פירושים רבים ואף אחד מהם אינו יכול להוות את הפירוש ה'אמיתי' או ה'סופי' שלו באופן עקרוני. דאו הוא מושג [[מטאפיזי]] שמקורו העיקרי בהוגה (ספק אגדי) [[לאו דזה]] שהוליד [[דת]] ו[[פילוסופיה]] המכונים [[דאואיזם]], אך שימושי גם בדתות ופילוסופיות אחרות. אף על פי כן מונח זה היה קיים עוד לפני כן, אצל [[קונפוציוס]] בספר '[[המאמרות]]' המונח דאו מופיע, אך במשמעות שונה למדי. הרעיון של דאו כפי שניסח אותו לאו דזה אומץ מאוחר יותר על ידי [[קונפוציאניזם]], [[מהאיאנה|צ'אן]] ו[[זן בודהיזם]] וגם בצורה חופשית יותר ברחבי [[מזרח אסיה]] בכלל הדתות והפילוסופיות. בתוך ההקשרים האלו דאו מסמל את המהות בראשיתית או הטבע הבסיסי של היקום. בטקסט היסוד של הדאואיזם, ה[[דאו דה ג'ינג]], לאו דזה מסביר כי דאו איננו 'שם' עבור 'דבר' מסוים, אלא הסדר הטבעי הבסיסי האולטימטיבי של היקום אשר מהותו קשה מאוד לאמוד. דאו אפוא 'אלמוני לנצח' (דאו דה ג'ינג-32. לאו דזה), וצריך להיות מופרד מאינספור דברים המכונים ב'שם' אשר נחשבים צורותיו.
| |||