המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
ב-[[1993]] נוסדה ועדת ההיגוי של המאמץ שכללה את ששת הארגוניים המייסדים. ג'ודי ויליאמס, ממקימות הארגון, הייתה מתאמת הפעולות, האסטרטגית הראשית ודוברת הארגון, והביאה לשיתופי פעולה מוצלחים עם ממשלות רבות וארגונים שונים, ביניהם [[האומות המאוחדות]] ו[[הצלב האדום]]. עם השנים, צמח שיתוף הפעולה עד ליצירת רשת של מעל 1100 ארגונים ביותר מ-60 מדינות. אחת מהדמויות הבולטות שתמכו בארגון הייתה [[דיאנה, הנסיכה מוויילס]], שדאגה לסייר בשדות מוקשים ב[[אנגולה]] וב[[בוסניה והרצגובינה]] ולמשוך את תשומת לב התקשורת למאבק.
הישגו המרכזי של הארגון הגיע ב-[[1997]], עם החתימה על [[אמנת אוטווה]] על ידי 133 מדינות (ו-156 מדינות נכון ל-[[2008]]{{הערה|1=[http://www.icbl.org/treaty/members רשימת המדינות החתומות] {{אנגלית}}}}). אמנת אוטווה אוסרת על פיתוח, ייצור ושימוש במוקשים נגד אדם, ומחייבת פינוי כל שדות המוקשים נגד אדם, הקיימים בתחום המדינות החותמות, בפרק זמן של 10 שנים. על הסכם אוטווה לא חתמו המעצמות הגדולות, [[ארצות הברית]], [[רוסיה]], [[
בשנת [[1997]] זכו המאמץ וג'ודי וילאמס בפרס נובל לשלום (מחצית הפרס לכל אחד).
|