הבדלים בין גרסאות בדף "מונוקולטורה"

נוספו 18 בתים ,  לפני שנתיים
מ
סין -> סין (אזור) (תג) (דיון)
מ (סין -> סין (אזור) (תג) (דיון))
זוהי שיטת העיבוד המודרנית הנפוצה ביותר, שדחקה לקרן זווית את החקלאות הרב-זנית האופיינית בעיקר לחקלאות המסורתית. אחד מיתרונותיה הוא האפשרות לשימוש במיכון, כדוגמת [[קומביין תבואות]], שמקל על הגידול ולעיבודו. שיטה זו היא חלק מ[[המהפכה הירוקה]] המאפשרת להגדיל את כמויות היבול. על מנת לעמוד בחקלאות מונוקולטורית יש לספק (מלבד [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] ומים) [[דשן כימי|דשנים כימיים]] שיפצו על ניצול הקרקע המוגבר, וחומרים ל[[הדברת מזיקים]].
 
השלטון ה[[קולוניאליזם|קולוניאלי]] השתמש בצורת עיבוד זו כמעט בכל מקום בו היה, למשל - מטעי [[כותנה]] בארצות הברית, מטעי [[קנה סוכר]], [[קקאו]] וקפה ב[[אמריקה הדרומית]], מטעי תה ב[[הודו]] ו[[סרי לנקה|ציילון]]. מטעים אלו דרשו כוח עבודה רב לעבודות ידניות ולכן היו אחת הסיבות ל[[עבדות]] ולניצול כוח העבודה המקומי. ביסוס הכלכלה המקומית על גידול אחד יצר תלות חזקה של המושבות באימפריות הקולוניאליסטיות ששלטו ב[[סחר בינלאומי|מסחר הבינלאומי]], ייצאו את תוצרת המושבות וייבאו אליהן מוצרי [[מזון]] בסיסיים שחסרו בהן, ומוצרי [[תעשייה]] מוגמרים. במקרה של [[סין (אזור)|סין]], הביאה בריטניה [[אופיום]] במטרה למוכרו לסינים בתמורה לתה, הסינים התנגדו לכך וניסו למנוע הצפת ארצם באופיום וכך פרצו [[מלחמת האופיום הראשונה]] ו[[מלחמת האופיום השנייה|השנייה]].
 
על פי התאוריה של [[יוהאן היינריך פון תינן]] (Johann Heinrich von Thünen), ככל שמתרחקים מהשוק צפויים להיות גידולים יותר אקסטנסיביים ויותר מונוקולטוריסטים.
1,299,551

עריכות