קרל גוסטב יונג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ספריו שתורגמו לעברית: תיקון קטן - הספר הוא אוטוביוגרפיה ולא ביוגרפיה
DECODE URL
שורה 56:
 
== עליית הנאצים ==
יונג התפעם מן הניסיון לחדש את האמונה ב[[מיתוס]]ים הגרמניים הקדומים, תפיסה שהייתה מקובלת גם בתנועה ה[[נאציזם|נאצית]] בראשית דרכה. גם בטרם עליית הנאצים האשים אותו [[זיגמונד פרויד]] אמנם בחצאי רמיזות בנטיות [[אנטישמיות]] לכאורה.{{הערה|1=דיוויד פישר, [http://books.google.fr/books?id=uytLwKosFhAC&lpg=PA87&ots=AXzIFTVqIg&dq=After%20the%20birth%20of%20Spielrein the birth of Spielrein's%20daughter%2C%20Freud daughter, Freud's%20Ietter%20of%20congratulation Ietter of congratulation&hl=fr&pg=PA79#v=onepage&q&f=false Cultural Theory and Psychoanalytic Tradition], Transaction Publishers, 2009}} ב-[[1933]] שימש יונג כנשיא האגודה הבינלאומית לפסיכותרפיה ב[[ברלין]]. ביקורת נמתחה על יונג כי לא העז למחות בפומבי כנגד היחס ל[[יהודים]], אף שרבים ממקורביו היו יהודים, כמו המטופלת הראשונה שלו [[סבינה שפילריין]], תלמידו הבכיר [[אריך נוימן]] ומזכירתו האישית אניאלה יפה.
 
בשנת [[1934]] כתב יונג על תכונות הנפש הגרמנית והיהודית: "היהודי, שהוא כמין נווד, עדיין לא יצר צורה תרבותית משלו וככל הנראה לא ייצור לעולם, מאחר שהאינסטינקטים והכשרונות שלו זקוקים כולם לאומה תרבותית פחות או יותר שתהיה פונדקאית להתפתחותם... התודעה ה'[[הגזע הארי|ארית]]' בעלת פוטנציאל גבוה יותר מן התודעה היהודית; זה יתרונם וחסרונם של נעורים [של התודעה הארית] שעדיין לא נגמלו לגמרי מהברבריות. לדעתי, שגיאה גדולה שגתה הפסיכולוגיה הרפואית שהחילה קטגוריות יהודיות...בלא הבחנה על הנצרות הגרמנית וה[[סלאבים|סלווית]]. משום כך הוסבר האוצר־הגנוז היקר ביותר של העמים הגרמניים - מעמקי היצירה והאינטואיציה של נשמתם - כבִיצה של אינפנטיליות בנאלית, ואילו קולי המתריע בשער נחשד עשרות בשנים באנטישמיות. חשד זה מקורו בפרויד. הוא לא הבין את הנפש ה[[גרמאנית]] יותר משהבינו אותה חסידיו הגרמאנים. האם התופעה האדירה של ה[[נאציונל-סוציאליזם|נציונל־סוציאליזם]], שכל העולם צופה בה עתה בהשתאות, לא אילפה אותם בינה?".{{הערה|[[שאול פרידלנדר]], '''גרמניה הנאצית והיהודים''': שנות הרדיפות, 1939-1933; תרגמה מאנגלית [[עתליה זילבר]]; [[ספרית אפקים]], הוצאת עם עובד, תל אביב 1997; עמ' 201.}}
שורה 89:
* רות נצר. '''מסע אל העצמי - אלכימית הנפש - סמלים ומיתוסים'''. מודן. 2004.
* רות נצר. '''השלם ושברו - מיתוס, ספרות, שירה - כינוס מאמרים ממבט פסיכולוגית המעמקים של יונג.''' כרמל. 2009.
* רות נצר. '''מאמרים על יונג והספר האדום.''' ( על יחסו לדת, לאנטישמיות, העצמי, הגנוסטיקה, על הספר האדום,). האתר של רות נצר. [http://www.ruthnetzer.com/182625/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%92יונג-%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8והספר-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D http://www.ruthnetzer.com/182625/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%92-%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9Dרוהאדום]
 
==קישורים חיצוניים==