פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 689 בתים ,  לפני שנה
שחזור לגרסה 20505888 מאת Matanyabot
[[קובץ:Map of the Minsk Ghetto.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת גטו מינסק]]
{{מחנה ריכוז
|שם=גטו מינסק
|תמונה=
|כיתוב=
|שם בשפת המקור=
|מדינה=[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית|בלארוס]]
|מחוז=
|שמות אחרים=
|מחנות נלווים=
|תאריך הקמה=[[20 ביולי]] [[1941]]
|תאריך סגירה=בסביבות אוקטובר 1943
|תאריך שחרור=
|מפקדי המחנה=
|צבא משחרר=
|מספר אסירים בשיא=כ-100,000 בני אדם
|השתייכות האסירים=יהודים
|מספר הנספים=
|מספר תאי גזים=
|מספר קרמטוריומים=
|שימור היסטורי=
|קואורדינטות=
|מפה=
|מפה מפורטת=
|אתר=
}}
'''גטו מינסק''' היה [[גטאות בשואה|גטו]] שהוקם ב[[מינסק]] [[עיר בירה|בירת]] [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית|בלארוס]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] על ידי ה[[גרמניה הנאצית|נאצים]], בעקבות [[מבצע ברברוסה|הפלישה הגרמנית לברית המועצות]]. גטו מינסק היה בין הגטאות הגדולים ביותר ב[[מזרח אירופה]] בזמן המלחמה: הוא איכלס קרוב ל-100,000 [[יהודים]], שרובם נרצחו.
 
== היסטוריה ==
===יהדות מינסק לפני המלחמה===
[[מינסק]] הייתה מרכז רוחני משמעותי ביהדות. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הפכה לעיר-מקלט עבור אלפי יהדים שגורשו עקב המלחמה, ו[[יהדות בלארוס|הקהילה היהודית]] גדלה ושגשגה הן דמוגרפית והן תרבותית. בינואר [[1920]] נערכו הבחירות האחרונות למועצת קהילת מינסק, הנציגויות היו למפלגות [[ציונים כלליים]], [[המזרחי]], [[פועלי ציון]], [[אגודת ישראל]] ואחרים. ב-1920 כונן בעיר [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית|שלטון סובייטי]], ויהודים רבים קידמו בברכה את המשטר החדש שפתח בפניהם הזדמנויות חדשות וסייעו בבניית ה[[סוציאליזם]]. ערב [[מבצע ברברוסה|פלישת גרמניה לברית המועצות]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] מנה הקיבוץ היהודי במינסק כ-90 אלף בני אדםאיש.
 
===הכיבוש הגרמני ו"השאלה היהודית"===
עם פרוץ [[מבצע ברברוסה]], הצליחו [[ורמאכט|הגרמנים]] תוך ארבעה ימים לחצות את [[בלארוס]] המערבית ולהגיע כמעט עד לפאתי מינסק. ב-[[28 ביוני]] [[1941]], שישה ימים לאחר פרוץ המלחמה בין [[ברית המועצות]] ל[[גרמניה]], נכבשה העיר. השליטה על העיר הייתה בידיו של הגנרל שהקנדורף, ועל הביטחון בעורף מונה מפקד ה[[אס אס]] הבכיר [[דרגות האס אס|אובר-גרופנפיהרר]] (גנרל) [[אריך פון דם באך-צלבסקי]].
 
בדו"ח היחידה הצבאית-מנהלית שדנה בשאלה היהודים נכתב: "הריכוז הגבוה של יהדות במינסק מחייב טיפול מיידי ב[[השאלה היהודית|שאלה היהודית]], מה גם שהאלמנט היהודי הוא עוין בעליל לגרמנים. לפי ההסכם עם יחידת [[משטרת הביטחון]] הוצאו הפקודות הבאות: 1. מינוי [[יודנראט|מועצת הזקנים היהודית]] והיו"ר שלה. 2. רישום האוכלוסייה היהודית על ידי ה[[יודנראט]] וסימונה ב[[הטלאי הצהוב|טלאי יהודי]]. 3. קביעת אזור המגורים ליהודים (גטו). 4. ארגון קבוצות העבודה היהודית לצורכי הוורמאכט, ההנהלה העירונית וכם{{הבהרה|טעות הקלדה של הציטוט}} מועצת הזקנים היהודית. 5. הקמת [[שירות סדר יהודי]] בתחום הגטו. 6. הקמת השלטון העצמי היהודי בתחומי הגטו."
 
1. מינוי [[יודנראט|מועצת הזקנים היהודית]] והיו"ר שלה.
 
2. רישום האוכלוסייה היהודית על ידי ה[[יודנראט]] וסימונה ב[[הטלאי הצהוב|טלאי יהודי]].
 
3. קביעת אזור המגורים ליהודים (גטו).
 
4. ארגון קבוצות העבודה היהודית לצורכי הוורמאכט, ההנהלה העירונית וכם{{הבהרה|טעות הקלדה של הציטוט}} מועצת הזקנים היהודית.
 
5. הקמת [[שירות סדר יהודי]] בתחום הגטו.
 
6. הקמת השלטון העצמי היהודי בתחומי הגטו."
 
ב-[[20 ביולי]] [[1941]] נתלתה ברחובות מינסק מודעה המורה על הקמת רובע יהודי בעיר. ה[[צו]] חייב את התושבים לעבור למתחם היהודי תוך חמישה ימים, כאשר משימת התיחום הפיזי של הרובע באמצעות חומת אבן הוטלה על היהודים. לאחר פרסום הצו החלה המולה גדולה בקרב התושבים היהודים שנותרו בעיר; אנשים יצאו ממחבואיהם וניסו למצוא דירה באזור הגטו. בסופו של דבר, הסתיימה העברת היהודים למתחם הגטו בתחילת חודש אוגוסט של אותה שנה.
 
בחודש נובמבר 1941 הובאו למינסק שבעה7 משלוחים של יהודים מערי [[גרמניה הנאצית|גרמניה]], [[אוסטריה]] ו[[צ'כוסלובקיה]]. בעקבות זאת הוקם במינסק "זונדרגטו" ("גטו יהודי הרייך").
 
===החיים בגטו===
האקציה הבאה נקבעה ל-[[2 במרץ]], [[פורים]] 1942. לקראת התאריך הנקוב נדרש היודנראט להכין רשימה של 5,000 אנשים – אך הדבר נודע מראש. בבוקר 2 במרץ, כשנכנסו אנשי ה[[איינזצגרופן|איינזצקומנדו]] – היה הגיטו ריק. הגרמנים החלו לסרוק את האזור ולרצוח ללא אבחנה את כל מי שנקלע בדרכם, ומשלא מלאו את המכסה הוציאו להורג קבוצות שחזרו מהעבודה. סך הכל נהרגו באקציה השלישית בין 5,000 ל-7,000 יהודים.
 
באפריל-מאי 1942 נערכו מספר אקציות "קטנות"; הגרמנים היו פורצים בלילות ומוציאים להורג דיירי בית או רחוב. בגדולה שבאקציות אלו נרצחו כחמשכ-500 מאות בני אדםאיש בלילה.
 
ב-[[27 ביולי]] 1942 פורסם צו שהורה על כל היהודים לשאת תג נוסף לטלאי הצהוב: תג אדום עבור הכשירים לעבודה, כחול לילדים וירוק לבוגרים שאינם כשירים לעבודה. ביום למחרת הגיעו לגטו הגרמנים, לאחר שיצאו בעלי התג האדום לעבודה; היהודים כונסו בכיכר היובל והובלו ב[[משאית גז|משאיות חנק]] אל מקום הרצח. הפעולה בוצעה במהלך ארבעה ימים, עד לסוף חודש יולי. באקציה נהרגו בין 18 אלף ל-25 אלף בני אדם.
 
לאחר האקציה הגדולה ארגנו [[מחתרת|מחתרות]] שעדיין נשארו בגטו את הכנת קבוצות המילוט והחיפוש אחר נשק. במשך מספר חודשים הוברחו אנשים מהגטו אל מחנות ה[[פרטיזנים]] ביערות, שם מוינו ליחידות על פי יכולתם להילחם. כשהגיעו בפעם האחרונה למבצע מילוט נוסף, באוקטובר 1943, הגטו כבר חוסל.
 
=== מחתרת והתנגדות חמושה ===
[[קובץFile:Gebelev.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מיכאל גבלב, ממנהיגי המרידה החמושה בגטו]]
ברוב המוחלט של הגטאות וה[[שטעטל|עיירות]] ב[[בלארוס]] היו מחתרות וגילויי [[מרד|מרי]]: ב-64 גטאות ו[[מחנה עבודה|מחנות עבודה]] היו ארגוני מחתרת וב-30 גטאות ויישובים היו גילויי מרי. אנשי המחתרת באו מ[[תנועת נוער|תנועות הנוער]] של "[[השומר הצעיר]]", "[[החלוץ]]", "[[החלוץ הצעיר]]", "[[בית"ר]]", "[[הנוער הציוני]]", "[[גורדוניה]]", וכן מאנשי "[[פועלי ציון]]".
 
 
===ימיו האחרונים של הגטו===
בחודש פברואר [[1943]] מונה [[דרגות האס אס|האופטשארפיהרר]] [[אדולף ריבה]] (Rübe), אשר הצטיין קודם לכן בחיסול הגטו ב[[סלוצק]], למפקד גטו מינסק. ריבה, שהיה ידוע בקרב שוכני הגטו כבעל נטיות סדיסטיות, החל לחסל את הגטו לאִטו: תחילה נרצחו זקנים, ילדים ואלה שלא עבדו; כעבור חודשיים הושמדו גם כל המתגורריםהמתגורררים בבית הנכים, ב[[בית יתומים|בית היתומים]] ובבית החולים בגטו. בחודש יוני החל חיסול קבוצות העבודה, וקבוצות שלמות נעלמו בזו אחר זו.
 
עד חודש ספטמבר 1943 נלקחו כל הגברים מן הגטו והובאו למחנה אשר נשמר בידי ה[[אס אס]] ו[[משטרת העזר הליטאית]]. מספר ימים מאוחר יותר נכלאו כ-3,000 מיהודי מינסק שנותרו אחרונים ב[[מחנה ריכוז]] ברחוב שירוקה, ומהם הורכבו שני טרנספורטים: האחד ל[[לובלין]] והשני למחנה ההשמדה [[סוביבור]]. בגטו נותרו כאלפיים יהודים בסך הכל.
 
== הנצחה ==
[[קובץFile:Minsk Ghetto Denkmal 1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לזכר תושבי הגטו: כוללת דמויות סמליות ממתכת שחורה]]
על הגטו נכתבו ספרי זיכרונות ומחקרים אחדים.