לואי פרדינאן סלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 20:
אחרי [[עליית הנאצים לשלטון]] בגרמניה, פרסם סלין כתבי פלסתר [[אנטישמיות|אנטישמיים]] תחת הכותרת "זוטות בדבר רצח המוני" ([[1937]]) "בית הספר לגוויות" ([[1938]]) ו"מצב ביש" [[1941]]). ספר אחרון זה פורסם בעת הכיבוש הנאצי של צרפת. ב-[[1944]], לאחר מפלת [[ממשלת וישי]], נמלט סלין אל העיר [[זיגמרינגן]] שבדרום גרמניה, בעקבות [[אנרי פיליפ פטן]] ו[[פייר לאוואל]], והיה רופאו הפרטי של האחרון במשך תקופה קצרה. אחרי המלחמה נמלט סלין ל[[דנמרק]], שם נעצר לבקשת הצרפתים בדצמבר 1945{{הערה|{{על המשמר||נאסר סופר צרפתי|1945/12/19|00121}}}}. דנמרק סירבה להסגירו לצרפת בטענה שאין הוכחה מספקת ששיתף פעולה עם הנאצים והוא שוחרר בשנת 1947. ב-[[1950]] הועמד למשפט בצרפת שלא בפניו כמשתף פעולה עם הנאצים ונידון לשנת מאסר, אך קיבל חנינה ושב לצרפת ב-[[1951]].
 
א;אף כי רעיונותיו הפוליטיים של סלין היו דומים לאלה של הנאצים, הוא כינה את [[אדולף היטלר]] בשם "יהודי" ו"בלוף ארי". הרצח ההמוני שעליו כתב ב-1937 לא התייחס ל[[יהודים]] אלא ללא-יהודים שימצאו את מותם במלחמה הצפויה. אך דעותיו הפאשיסטיות באו על ביטוין בספרו "בית ספר לגוויות" שבו קרא ליצירת ברית בין צרפת וגרמניה נגד המשטרה החשאית הבריטית שלדעתו עשתה יד אחת עם "הקנוניה היהודית הבינלאומית".
 
ב-[[1957]] זכה סלין שוב לפרסום בשל ספרו "מטירה לטירה" שבו תיאר את תקופת שהותו בזיגמרינגן ואת כיבוש העיר בידי [[בעלות הברית]].