קרן קיימת לישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 77.125.1.16 (שיחה) לעריכה האחרונה של Geagea
שורה 39:
==היסטוריה==
 
=== הקמת הקרן הקיימת לישראל ושנותיה הראשונותמשנות העשרים של המאה ה-20 הראשונות ===
ב[[הקונגרס הציוני העולמי הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] ב־[[1897]] העלה [[צבי הרמן שפירא]] את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. ארבע שנים לאחר מכן, ב[[הקונגרס הציוני העולמי החמישי|קונגרס הציוני החמישי]] ב-[[1901]], הוכרז על ייסוד "קרן קיימת לישראל" - ארגון שתפקידו לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית ב[[ארץ ישראל]]. הקרן הקיימת נוהלה על ידי [[ההסתדרות הציונית]]. מקור השם הוא בדברי [[המשנה]], המפרטת ומונה כמה דברים שהאדם "אוכל פירותיהם בעולם הזה – והקרן קיימת לו לעולם הבא" (משנה, מסכת פאה, פרק א). בחירת שם זה לקרן הלאומית נועדה לרמוז ליהודי העולם, כי התרומות שיתנו לקרן (בעולם הזה) יעמדו לזכותם בעולם הבא. בשנים הראשונות נודע הקרן בכינויו "הפונד הלאומי"{{הערה|{{הצפירה||הקרן הקיימת לישראל|1917/03/01|01001}}}}.
מישהו יודע מה זה קקל?????
 
התורם הראשון לקרן הקיימת לישראל היה [[יונה קרמנצקי]], שתרם עשר לירות שטרלינג. אחריו תרם הרצל ובעקבותיו צירים רבים מהקונגרס הציוני.
לא קרן קיימת ישראל
 
ב[[הקונגרס הציוני העולמי השישי|קונגרס השישי של ההסתדרות הציונית]] (אוגוסט 1903) סוכמו העקרונות הבאים: הקרן תשמש כזרוע ההסתדרות הציונית לרכישת קרקעות ארץ ישראל ולהעברתן לבעלות העם היהודי לצמיתות כקרקע לאומית; אמצעי הקרן ייאספו מכספי תרומות, והקרן לא תורשה למכור את קרקעותיה אלא להחכירן בלבד.
קקל זה
 
הרכישות הראשונות לקרן הקיימת נעשו בשנים [[1904]]–[[1905]]. לרכישה הראשונה ל"נאציונאל פונד", שמה של הקרן הקיימת בלעז, נחשבת קנייתם של כ-4,000 [[דונם]] ב[[חיטין]] מידי הסוחר דוד חיים, במחיר של 20 [[פרנק צרפתי|פרנק]] לדונם. לאחר מכן, נרכשו כ-2,400 דונם מאדמות הכפר דיר טריף ליד [[לוד]] ([[חדיד (בית חרושת)|בית החרושת חדיד]], חוות [[בן שמן]] ולימים "[[כפר הנוער בן שמן]]") וכן 1,600 דונם מאדמת הכפר [[ח'ולדה]], לימים, חוות [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]], בהם גודלו השתילים ל[[יער חולדה|יער הרצל]], שהוא ה[[יער]] הראשון שניטע על ידי הקרן הקיימת{{הערה|[[בן ציון מיכאלי]], החוות החקלאיות, ראשית ההתיישבות הלאומית בארץ-ישראל, הוצאת מילוא, 1977, ע"מ 18-19}}.
קומו קדימה לעבוד!!!!!!!!!!!!!
 
בשנת [[1905]], רכשה הקרן הקיימת מ[[יק"א]] את אדמות דלייקה, עליהן הוקמה [[חוות כנרת]], ואת אדמות [[אום ג'וני]], בהן היה אתר ההתיישבות הראשון של [[דגניה א']].
 
בשנים הראשונות עסק [[יונה קרמנצקי]] בצדדים המעשיים של הקמת הקרן, והיה מנהלה הראשון עד [[1907]].[[קובץ:Zionorg.png|ממוזער|460px|המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה|מרכז]]
 
=== משנות העשרים של המאה ה-20 ועד הקמת המדינה ===
[[קובץ:Flag of Jewish National Fund until 2008.svg|שמאל|ממוזער|200px|דגל קק"ל עד שנת 2008]]עיקר פעילותה של הקרן הקיימת בתחום רכישת הקרקע החלה לאחר כינוס [[הוועד הפועל הציוני]] ב-1920 בלונדון. עד שנת 1920 רכשה קק"ל פחות מ-25,000 דונמים שרובם עברו מבעלותה לרוכשים פרטיים. משנת 1921 חל גידול ניכר בהיקף עסקאות הרכישה שביצעה הקרן הקיימת והקרקע שנרכשה נותרה בבעלותה.
 
בשנת 1923 מונה [[מנחם מנדל אוסישקין]] לעמוד בראש הקרן. בתקופה זו הייתה חברת "[[הכשרת היישוב]]" בראשות [[יהושע חנקין]] הקונה העיקרית של קרקעות עבור קק"ל. משנות השלושים ואילך, בתקופת כהונתו של [[יוסף ויץ]] כמנהל מחלקת הקרקעות והייעור החלה קק"ל לרכוש קרקעות במישרין מבעלי הקרקע ה[[ערבי]]ם. כדי לייעל את תהליך רכישת הקרקעות, אורגנו חמישה משרדים מחוזיים ומונו אנשים שהיו בעלי ידע בענייני קרקעות ובניהול משא ומתן עם בעלי קרקע ערבים. אז החלה רכישת קרקעות באזורים שעד אז לא הייתה בהם דריסת רגל ליהודים, כמו [[הרי יהודה]], [[הגליל]] המערבי, [[עמק החולה]] ובדרום [[הנגב]]. בשנים 1921-1933 היה משקלה של הקרן כ-60% מכלל העברות הקרקע לבעלות יהודית. בשנים 1934-1935 הצטמצם חלקה של הקרן הקיימת ל-20% בלבד אך עם פרוץ [[המרד הערבי הגדול]] בשנת 1936 פחתו העסקאות הפרטיות וגדל חלקה של הקק"ל{{הערה|שם=גרנובסקי|ד"ר א. גרנובסקי (אברהם גרנות), פוליטיקה קרקעית לאומית להלכה ולמעשה}}. לפי מנכ"ל הקרן הקיימת [[אברהם גרנות]] מעל למחצית השטח שרכשה הקרן הקיימת עד 1948 היה בבעלות בעלי קרקע גדולים שחיו מחוץ לשטחי המנדט, כרבע מבעלי קרקעות גדולים מקומיים, כ-13% מממשלת המנדט, כנסיות וחברות ורק כ-10% מ[[פלאח]]ים שעיבדו אותה בעצמם{{הערה| Abraham Granott, The Land system in Palestine, 1952}}.
 
בעקבות [[המרד הערבי הגדול|מאורעות 1939-1936]] והצמצום באפשרויות רכישת הקרקע מהערבים, החלה קק"ל להיות שותפה ביחד עם [[הסוכנות היהודית]] גם במפעל ה[[התיישבות]] בארץ.
 
בשנת 1938 נוסדה חברת [[הימנותא]] (נאמנות ב[[ארמית]]), במטרה להוות מכשיר משפטי לקניית וניהול קרקעות שהקרן הקיימת שוקלת למכרם הלאה, דבר הנוגד את עקרונות הקרן. כן נועדה חברת הימנותא להחזיק בנאמנות קרקעות שנמסרו לקרן הקיימת עד למסירתם חזרה לבעליהם. לפני 1938 שימשה חברת [[הכשרת היישוב]] בתפקיד דומה לזה של חברת הימנותא{{הערה|1={{קתדרה|גבריאל א' אלכסנדר|ייסודה של חברת הימנותא בע"מ ותפקידיה הראשונים (1940-1938)|68.6|68, יוני 1993, עמ' 97-80}}}}{{הערה|{{וואלה!|עמירם ברקת|קק"ל רכשה קרקעות בשטחים למרות הצהרותיה|670597|14 בפברואר 2005}}}}.
 
{| class="wikitable" border="2" style="width: 100%; margin: auto; "