|
[[קובץ:Hestemøj.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גללי [[סוס]]]]
[[קובץ:Dung cooking fire. Pushkar India.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מדורת בישול מגללי בקר וגמלים ב[[הודו]]]]
[[קובץ:Feces Hebrew.JPG|שמאל|ממוזער|250px|צואה של בעלי חיים שונים]]
'''צואה''' או '''גללים''' (ב[[סלנג]]: '''קקי''', '''קקה''' או '''חרא'''; ב[[לשון חז"ל]]: '''רְעִי'''{{הערה|{{ציטוטון|גרף של רעי ועביט של מי רגלים אסור לקרות קריאת שמע כנגדן}} (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כה, עמוד ב){{ש}} {{ציטוטון|על שם שפוערין לפניו פי הטבעת ומוציאין רעי, וזו היא עבודתו}} (במדבר, פרק כ' - בהקשר של [[בעל פעור]])}}) היא הפרשה מ[[מערכת העיכול]] של [[אורגניזם|אורגניזמים]]. הצואה היא האופן בו ה[[גוף]] נפטר מפסולת ומ[[מזון]] לא-[[עיכול|מעוכל]]. לרוב, משתמשים במושג "צואה" לזו של [[בני אדם]], וצואת [[בעלי חיים]] מכונה "גללים". צואת עופות מכונה "לשלשת".
ב[[בעלי חוליות]] הצואה נוצרת ב[[המעי הגס|מעי הגס]] והיא נדחפת לאורכו על ידי [[שריר חלק|שרירים חלקים]] (בלתי-רצוניים) המצויים בדפנות המעי ונעים ב[[תנועה פריסטלטית]]. לבסוף, יוצאת הצואה מ[[פי הטבעת]]. הצואה מורכבת משאריות מזון לא מעוכל, מ[[פיגמנט]]ים הנוצרים ב[[כבד]] (בעיקר [[בילירובין]], תוצר פירוק של [[המוגלובין]]) המקנים לצואה את [[צבע]]ה ה[[חום (צבע)|חום]] האופייני, ומ[[חיידקים]] בכמות גדולה. החיידקים מהווים כשליש מה[[מסה]] היבשה של הצואה{{מקור}} ו[[גז]]ים אותם הם מייצרים מעניקים לצואה את ה[[ריח]] העז שלה.
צואה יכולה לשמש כ[[דשן]] לצמחים מסוגים ושונים, בין היתר בגלל שהיא מכילה [[חנקן]] שמועיל להם, ולכן האדם משתמש בצואת החיות שבמשקו ל[[דשן|דישון]] גידולים [[חקלאות|חקלאיים]] (אזי היא מכונה '''זבל''' או '''[[פסולת אורגנית|זבל אורגני]]'''), וניתן להשתמש בה ל[[קומפוסט]]. צואת בעלי חיים מיובשת משמשת גם כחומר [[בעירה]] באזורים בהם קשה לתושבים להשיג או לממן חומר בעירה יעיל יותר.
== מחלות ==
הצואה דלה יחסית ב[[נוזל]]ים, אך ריכוזם יכול להשתנות. צואה עתירת נוזלים מעידה על בעיה [[רפואה|רפואית]] כלשהי, ומכונה "'''[[שלשול]]'''". שלשול חמור עלול להוות [[סכנת חיים]] עקב איבוד נוזלים. צואה המכילה נוזלים מועטים גורמת לקשיים ולכאבים ביציאתה; תופעה זו, המעידה אף היא על בעיה רפואית, מכונה "'''[[עצירות]]'''". גם תדירות הפרשת הצואה ("יציאות" ב[[סלנג|עגה]] הרפואית) יכולה להעיד על מצב רפואי ובמיוחד על [[תזונה|תזונתו]] של האדם. [[סיבים תזונתיים]], לדוגמה, מאיצים את תהליך הפרשת הצואה, כך שתדירות ה"יציאות" מגיעה אף ל-3 פעמים ביום. התאפקות והימנעות מהפרשת צואה בעת הצורך וכך גם תדירות נמוכה של הפרשת הצואה, עלולות לגרום לפעילות לא-תקינה של מערכת העיכול, לעצירות ולחוסר איזון תזונתי.
אצל ילדים מסוימים ולעיתים אף אצל מבוגרים תיתכן דליפת צואה בלתי רצונית המכונה [[אנקופרזיס]] אשר לה מניעים [[פיזיולוגיה|פיזיולוגיים]] ונפשיים כאחד.
צואה שחורה מעידה על דימום בדרכי העיכול העליונות, צואה אדומה מעידה על דימום בדרכי העיכול התחתונות.
הכמות הרבה של החיידקים וה[[נגיף|נגיפים]] בצואה גורמת לה להוות דרך עיקרית להעברת [[מחלה|מחלות]]. במיוחד מדובר במחלות הנגרמות על ידי חיידקים ממשפחת ה-''Enterobacteriaceae'' (בעיקר [[קוליפורם|קוליפורמים]]), השוכנים דרך קבע במערכת העיכול של האדם; חיידקים אלו גורמים למחלות כדוגמת [[דיזנטריה]] ו[[כולרה]]. מחלות אלו נפוצות בצורה נרחבת במדינות [[העולם השלישי]], מכיוון שבמקומות אלו לא תמיד קיימת אפשרות להקפיד על כללי [[היגיינה]] ותברואה נאותים. [[פתוגניות|פתוגנים]] ממקור צואתי מוצאים את דרכם אל המזון ואל מקורות [[מים]]; החיידקים נכנסים שוב לגופם של בני האדם, אך הפעם משתכנים ומתרבים גם באזורים שמחוץ למעי, דבר הגורם למחלות.
מחלות מסוימות, כגון [[סרטן המעי הגס]], מביאות להרס המעי או [[פי הטבעת]]. במקרים אלו החולה אינו מסוגל להפריש צואה באופן הרגיל; הוא נדרש לעבור [[כירורגיה|ניתוח]] המנתב את הצואה אל פתח ב[[בטן]] (אותו יוצרים המנתחים). הצואה נאספת בשקית [[פלסטיק]] אותה נדרש החולה לשאת כל העת ולרוקן מדי פעם.
==ראו גם==
*[[אוכלי צואה]]
*[[עיכול]]
*[[קופי לואק]]
*[[הומור שירותים]]
==לקריאה נוספת==
* דומיניק לפורט, '''היסטוריה של החרא''', [[הוצאת בבל]], 2014.{{הערה|{{הארץ|אבנר שפירא|מדוע האנושות נרתעת מלדבר על ההפרשות שלה?|1.2531923|9 בינואר 2015}}}}
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים||ויקישיתוף=Category:Feces|שם ויקישיתוף=צואה|ויקימילון=לשלשת}}
* {{נענע10|[[בלדד השוחי (מחבר)|בלדד השוחי]]|למה פיפי צהוב וקקי חום?|171828|8 בפברואר 2005||news}}
* קטי קמחי, [http://www.clalit20plus.co.il/Clalit/Young/Lifestyle/Articles/feces_guide.htm מדריך היציאות שלך - מספיק לשחק בקקה: מה אומרות עליך היציאות שלך?], באתר [[שירותי בריאות כללית]], 5 בספטמבר 2010
* {{כלכליסט|קרן צוריאל הררי|קקי זה לא משחק|3607814|18 ביולי 2013}}
* {{הארץ|אבנר שפירא|לשבור את הגללים {{!}} מדוע האנושות נרתעת מלדבר על ההפרשות שלה?|1.2531923|6 בינואר 2015}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{הבהרה רפואית}}
[[קטגוריה:צואה|*]]
[[קטגוריה:נוזלי גוף]]
[[קטגוריה:מערכת העיכול]]
| 