סימן 1 (טנק) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\|עובי שריון *= * +|שריון=)
מ ←‏רקע היסטורי: קישורים פנימיים
שורה 28:
בעוד הגנרלים מתייאשים ופונים למעין [[מלחמת התשה]], ממציאים ותאורטיקנים בעורף ניסו למצוא פתרון טכנולוגי-טקטי לבעיה. הבריטים היו הראשונים להגיע למסקנה שהפתרון הוא בכלי רכב משוריין, בעל [[מנוע בעירה פנימית]], שחימושו יאפשר לו להשמיד את עמדות המקלעים, ויוכל לפרוץ דרך בין גדרות התיל ולחצות את החפירות. בנוסף לכך, הסיקו המדענים שעל מנת לעשות זאת הרכב יצטרך להיות [[מזקו"ם|זחלי]], שכן בשטח ההפקר היו בורות ומכתשים כתוצאה מהכתישה הארטילרית - מה עוד שרכב גלגלי אינו יכול לחצות חפירות.
 
באוקטובר 1914 העלה סגן-אלוף [[ארנסט סווינטון]] הצעה בנוסח זה בכתב, ושלח אותה למזכיר ועדת ההגנה מוריס האנקי, שהעבירה לפיקוד העליון הבריטי, שם היא נדחתה, וכן ל[[וינסטון צ'רצ'יל]], שהיה אז שר הימיה. צ'רצ'יל שראה מכוניות משוריינות בפעולה (אשר שימשו את האגף[[שירותי האוויריהאוויר של הצי הבריטיהמלכותי]], למטרות חילוץ טייסים מופלים וסיור) ראה את ההצעה בעין יפה, ושיכנע את משרד ההגנה הבריטי לשקול מחדש את ההצעה. כתוצאה מכך ומניסויים שנערכו עם טרקטורים זחליים (של חברת [[הולט-קאטרפילר]]), הוקמה ועדה שנקראה "ועדת ספינות היבשה". הוועדה הביאה בסופו של דבר, לאחר כמה ניסיונות כושלים לייצורו של רכב המסוגל לעמוד בדרישות, להצלחתו של צוות תכנון לייצר את הטנק הראשון, הידוע כ"[[טריטון ווילסון]]", על שם צמד המתכננים. דגם משופר יותר אשר יוצר מאוחר יותר היווה למעשה את הבסיס ל"טנק סימן 1".{{הערה|1=השם ניתן על מנת לטעת בגרמנים את המחשבה שמדובר במכלי מים (Water Tanks) ניידים}}
 
==סימן 1==