חג ההתגלות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
קו מפריד בטווח מספרים
שורה 12:
| משויך ל = עונת חג המולד, [[הציפייה]], [[ערב חג המולד]], יום [[סטפנוס הקדוש]], [[חג המולד]], [[סילבסטר]], ערב חג ההתגלות, [[הצגת ישו בבית המקדש]]
|כיתוב=תהלוכת המאמינים בחג ההתגלות, ממנזר יוחנן אל מקום הטבילה בירדן}}
'''חג ההתגלות''' או '''הלילה ה-12''' הוא חג [[נצרות|נוצרי]] המציין בכנסיות המזרחיות את [[טבילת ישו]] ובכנסיות המערביות את התגלותו של [[אלוהים]] בצורת אדם, בדמותו של [[ישו]], בפני [[שלושת האמגושים]]. החג נחוג במערב ב-[[6 בינואר]], שנים עשר ימים לאחר [[חג המולד]], ומקורו ב[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]].
 
==שמות החג==
השם לחג ברוב שפות העולם מגיע מהמילה היוונית '''אפיפניה''' (επιφάνεια) שמשמעותה התגלות. אולם בחלק ממדינות המערב נהוג לכנות את החג גם כיום המלכים
, חג ביקור המלכים וכחג שלושת המלכים.
 
== בכנסיות המזרחיות ==
[[קובץ:Die Sternsinger besuchen Aussenminister Michael Spindelegger (8344729903).jpg|230px|ממוזער|ילדים לבושים כשלושת חכמי קדם, אחד ממנהגי החג הבולטים.]]
אצל הנוצרים במזרח החג נחגג על פי [[הלוח היוליאני]], שחל ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] ב-[[18 בינואר]]. ב[[נצרות אורתודוקסית|כנסיות האורתודוקסיות]] ואצל [[נצרות מזרחית קתולית|הקתולים המזרחיים]] מסמל החג את ירידת [[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]] בצורת [[יונה]] ביום [[טבילת ישו]] בידי [[יוחנן המטביל]] והכרזת קול משמיים כי הוא בנו של אלוהים, ולכן נוהגים המאמינים להיטבל בחג באופן טקסי ולהפריח יונים.
{{ציטוט|וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִטְבַּל יֵשׁוּעַ וַיְמַהֵר וַיַּעַל מִן־הַמָּיִם וְהִנֵּה הַשָׁמַיִם נִפְתְּחוּ־לוֹ וַיַּרְא אֶת־רוּחַ אֱלֹהִים יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו׃ וְהִנֵּה קוֹל מִן־הַשָׁמַיִם אוֹמֵר זֶה בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר־רָצִיתִי בּוֹ.|מתי ג' 13-1713–17|מרכאות=כן}}
 
במדינות סלביות אורתודוקסיות נוהגים לזרוק בתקופת החג צלב לתוך מקור מים והמוצא אותו זוכה לחסד לשנה הבא.
 
== בכנסיות המערביות ==
[[קובץ:Tortell.jpg|250px|ממוזער|שמאל|עוגת המלך בגרסה [[קטלוניה|קטלונית]]]]
ב[[נצרות קתולית|כנסייה הקתולית]] וב[[נצרות פרוטסטנטית|כנסיות הפרוטסטנטיות]], מסמל החג את סגידת [[שלושת האמגושים]] בפני ישו הילד.
מקור החג בפרק ב' ב[[הבשורה על-פי מתי|בשורה על-פי מתי]]:
{{ציטוט|בְּעֵת שֶׁנּוֹלַד יֵשׁוּעַ בְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה, בִּימֵי הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ, בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם חֲכָמִים מִן הַמִּזְרָח. שָׁאֲלוּ: "הֵיכָן מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נוֹלָד? כִּי רָאִינוּ אֶת כּוֹכָבוֹ בַּמִּזְרָח וּבָאנוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ." ....וְהִנֵּה הַכּוֹכָב שֶׁרָאוּ בַּמִּזְרָח הִתְקַדֵּם לִפְנֵיהֶם עַד אֲשֶׁר בָּא וְנֶעֱמַד מֵעַל לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם הַיֶּלֶד. כִּרְאוֹתָם אֶת הַכּוֹכָב שָׂמְחוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד. הֵם נִכְנְסוּ לַבַּיִת וְרָאוּ אֶת הַיֶּלֶד עִם מִרְיָם אִמּוֹ. נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וּפָתְחוּ אֶת צְרוֹרוֹתֵיהֶם וְהִגִּישׁוּ לוֹ מַתָּנוֹת: זָהָב וּלְבוֹנָה וָמוֹר.|מרכאות=כן}}
 
החג חל ב-[[6 בינואר]] וערב החג, מכונה לעיתים "הלילה השנים עשר", כמספר הימים מ[[חג המולד]]. החג נחוג בארוחות משפחתיות, השתתפות ב[[מיסה]], הענקת מתנות ותהלוכות שבהן נישא כוכב, סמל ל[[כוכב בית לחם]]. במדינות שונות כגון איטליה ישנה אמונה כי מכשפה ששמה בפנה מחלקת מתנות בדומה לסנטה קלאוס בתרבות האנגלו-אמריקאית. בצרפת ובמדינות שונות במערב אירופה או בעלות השפעה אירופית חזקה כלבנון נוהגים להכין [[עוגת המלך|עוגות מלכים]] שעליהן כתרים המסמלים את שלושת האגמושים ובתוכן מחביאים בובה מיניאטורית אשר המוצא אותה זוכה להיות מלך ליום אחד.
 
==בארץ ישראל==