פתיחת התפריט הראשי

שינויים

ב'''[[ישראל]]''' פועלת '''[[תעשייה]] ביטחונית''' ענפה, שהחלה להתפתח עוד טרם הקמת המדינה, ובמשך השנים הפכה למרכיב בולט ב[[תעשייה בישראל]]. תעשייה זו נועדה לתת מענה לצרכיה הביטחוניים הייחודים של [[מערכת הביטחון בישראל]], ובעיקר של [[צה"ל]]. חרמות נשק שהוטלו על ישראל בתקופות שונות בעקבות לחץ כלכלי של [[מדינות ערב]] היו אחד המניעים העיקריים להשקעה הרבה של ישראל בפיתוח אמצעי לחימה מתוצרתה.
 
רבים מאמצעי הלחימה המיוצרים בישראל מיועדים לייצוא, שעליו מפקח סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני ב[[משרד הביטחון]]{{הערה|[http://www.sibat.mod.gov.il/SibatMain/HEB/ סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני]}}. בנוסף למכירות ל[[צה"ל]], בשנת 2012 הגיע הייצוא הביטחוני לשיא של 7.5 מיליארד דולר{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|שיא בייצוא הביטחוני מישראל|1000864688|23 ביולי 2013}}}}, ובשנת 2015 דורגו ארבע חברות ישראליות בין מאה החברות הביטחוניות הגדולות בעולם{{הערה|{{ynet||4 חברות ישראליות בין 100 יצרניות הנשק הגדולות בעולם|4684826|28 ביולי 2015}}}}. חלק קטן מה[[אמל"ח]] שמיוצר בישראל מיועד לצה"ל בלבד, והוא בגדר "נשק הפתעה" שנועד לתת לישראל יתרון טכנולוגי איכותי על יריביה.
 
[[קובץ:Merkava4m-Windbreaker-0036a.jpg|ממוזער|400px|טנק [[מרכבה סימן 4מ]] עם [[מערכת הגנה אקטיבית]] "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" - זהו הטנק המתקדם ביותר בסדרת המרכבה]]
 
בעבר עלו טענות שהסיוע הביטחוני מארצות הברית מזיק לתעשיות הביטחוניות הישראליות מכיוון שבלעדיו היה צה"ל מעדיף תוצרת ישראלית תוך השפעה חיובית על המשק הישראלי. בנוסף ישנן הבנות לא רשמיות בין [[ארצות הברית]] וישראל שבתמורה לסיוע הביטחוני ישראל לא תייצא נשק שיתחרה בספקיות הנשק האמריקאיות, מהלך המגביל את ההכנסה ואפשרויות הייצוא של יצרניות הנשק הישראליות. מדי פעם עולה בתקשורת הטענה, שהסיוע האמריקני אינו נחוץ לישראל, והנזק שהוא מביא איתו גדול מהתועלת, במיוחד מכיוון שהוא יוצר בעם ובקרב חלק מאנשי הממשל הישראלי הרגשה של תלות מוחלטת בארצות הברית; וזה מאפשר לה לשנות את האינטרסים הישראליים לטובת אינטרסים אמריקאיים{{הערה|ראו למשל: {{ynet|גבי אביטל (טור דעה)|איך ניפטר מהסיוע האמריקני|3732680|19 ביוני 2009}}}}.
 
==ייצוא של התעשייה הביטחונית==
 
רבים מאמצעי הלחימה המיוצרים בישראל מיועדים לייצוא, שעליו מפקח סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני ב[[משרד הביטחון]]{{הערה|[http://www.sibat.mod.gov.il/SibatMain/HEB/ סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני]}}. בשנת 2012 הגיע הייצוא הביטחוני לשיא של 7.5 מיליארד דולר{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|שיא בייצוא הביטחוני מישראל|1000864688|23 ביולי 2013}}}}, ובשנת 2015 דורגו ארבע חברות ישראליות בין מאה החברות הביטחוניות הגדולות בעולם{{הערה|{{ynet||4 חברות ישראליות בין 100 יצרניות הנשק הגדולות בעולם|4684826|28 ביולי 2015}}}}.
 
ב-[[2013]] הייתה ישראל יצואנית הכטב"מים הגדולה בעולם, עם מכירות של כ-4.62 מיליארד דולר בשמונה השנים האחרונות{{הערה|{{ישראל דיפנס|אור הלר|"ישראל ראשונה ביצוא כטב"מים"|474|4524|19 במאי 2013}}{{ש}}{{הארץ|אורה קורן|"ישראל הינה יצואנית כלי הטיס הבלתי מאוישים הגדולה בעולם"|1.2023690|19 במאי 2013}}}}.
 
בשנת 2007 הוסדר הפיקוח על הייצוא הביטחוני ב[[חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני]], תשס"ז-2007.{{הערה|[http://www.export.gov.il/heb/Services/experts4u/startingtoexport/yezuhls/ יצוא ביטחוני מישראל - חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני], באתר [[מכון היצוא]]}}
 
ייצוא של התעשייה הביטחונית, יותר מכל ייצוא אחר, רגיש לשיקולים פוליטיים. [[איראן]] הייתה לקוח גדול של התעשייה הביטחונית הישראלית, אך חדלה מכך בהדרגה בעקבות [[המהפכה האיראנית]].
 
סוגיה שעולה מפעם לפעם לדיון ציבורי היא סוגיית מכירה של אמצעי לחימה למשטרים רודניים, שבהם משמש הנשק לפגיעה ב[[זכויות אדם]] ואף ל[[פשעי מלחמה]]. על חלק מעסקאות ייצוא הנשק מוטלת [[צנזורה צבאית|צנזורה]], המונעת את פרסומן.{{הערה|{{מעריב אונליין|[[יוסי מלמן]]|בדממה דקה: כך מסתירה ישראל את עסקיה הביטחוניים|journalists/Article-601770|6 באוקטובר 2017}}}}
 
==ראו גם==
*[https://www.youtube.com/watch?v=OdrFdGwbi5Y הישגי התעשייה הביטחונית, בסרט שהוכן לרגל חגיגות 25 שנים לעצמאות המדינה, בערוץ היו טיוב של ארכיון צה"ל ]
* {{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|הייצוא הביטחוני הישראלי: זינוק באפריקה, שיא מכירות באירופה|1.3957524|29 במרץ 2017}}
* {{מעריב אונליין|[[יוסי מלמן]]|בדממה דקה: כך מסתירה ישראל את עסקיה הביטחוניים|journalists/Article-601770|6 באוקטובר 2017}}
* {{גלובס|יובל אזולאי|ישראל בעשירייה הפותחת במכירות הביטחוניות בעולם|1001199920|4 באוגוסט 2017}}