מלחמת אוגנדה–טנזניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אמשיך מאוחר יותר |
←המלחמה: אמשיך בעתיד |
||
שורה 8:
==המלחמה==
ב-[[30 באוקטובר]] [[1978]], אוגנדה הכריזה על מצב מלחמה נגד טנזניה, ושלחה כוחות לפלוש לאזור נהר קאגרה, במטרה לספחו.
נייררה גייס חיילים רבים כדי למנוע את המתקפה האוגנדית, ובתוך מספר שבועות מספר החיילים בצבא האוגנדי גדל מכ-40,000 חיילים לכיותר מ-100,000 חיילים, כולל אנשי משטרה, שירות בתי הסוהר, מיליציה ועוד. אל טנזניה הצטרפו גם קבוצות של גולים אוגנדים בטנזניה, אשר נמלטו מאוגנדה כמה שנים קודם לכן, עם עלייתו של אמין לשלטון. הגולים הללו נפגשו בעיר [[מושי]], והתאחדו תחת השם "צבא השחרור הלאומי של אוגנדה".
צבא טנזניה רכש משגרי רקטות מ[[ברית המועצות]], שאיתם הם החלו לירות על מטרות אוגנדיות.<ref name=time_nov_1978>[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,946151-2,00.html "An Idi-otic Invasion"], ''[[Time (magazine)|TIME]]'' magazine, Nov. 13, 1978.</ref> השפעתם של כלי הנשק רבי העוצמה, כמו ה[[קטיושה]], הסיגה את הכוחות האוגנדים, דבר שהפתיע את תושבי טנזניה, שכן מדינתם לא הייתה מוכנה כלל להגן מפני פלישה. יתרה על כך, השימוש במספר משגרי הרקטות וכלי נשק כבדים אחרים אפשרו לכוחות הטנזנים לגרום לאוגנדה לסגת בהדרגתיות, שכן הצבא האוגנדי לא היה מסוגל להתמודד עם הצבא הטנזני החזק. הדיקטטור הלובי, [[מועמר קדאפי]] שלח משלחת לובית הכוללת כ-25,000 חיילים כדי לסייע ל[[אידי אמין]].
הכוח הלובי נועד לפעול ככוח תומך לצבא האוגנדי, ובמידת הצורך לסייע להם במאבק נגד טנזניה. עם זאת, זמן קצר לאחר שהכוח הגיע לטנזניה, המשלחת הלובית מצאה את עצמה נלחמת ישירות נגד טנזניה, מקו החזית.<ref>{{cite web|url=http://www.onwar.com/aced/chrono/c1900s/yr75/ftanzaniauganda1978.htm|title=Armed Conflicts Event Data: Tanzanian-Ugandan War 1978-1979| publisher=OnWar.com|date=16 December 2000|accessdate=December 2013}}</ref>
==אחרי המלחמה==
| |||