אליסטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תבנית
מ תקלדה
שורה 34:
במקום התקיים יישוב עוד לפני [[1865]], אך רק כשמספר הבתים הגיע ל-15 הוכרז על תחילת יישוב רשמית במקום. מאז יסודה שימשה העיר כמרכז מחוז ([[אויזד]]) [[צ'רנוירסק]] בגוברניית [[אסטרחן]]. ב-[[1918]] עברה העיר ל[[ברית המועצות|שלטון סובייטי]]. מ-[[1928]] מרכז מחוז קלמיקיה. ב-[[1930]] לפי מספר תושביה הוכרזה כעיר. מ-[[1935]] משמשת בירת הרפובליקה הקלמיקית.
 
ב-[[13 באוגוסט]] [[1942]], במהלך ב[[מלחמת העולם השנייה]], העיר נכבשה על ידי [[הקורפוס ה-52 (ורמאכט)|הקרופוס ה-52]] של ה[[ורמאכט|וורמאכט]] הגרמני.{{הערה|שם=מחנות|{{המחנות והגטאות|אלכסנדר קרוגלוב {{רו|Круглов, Александр Иосифович}}|אליסטה|2|B|1791}}}} במהלך השנה שקדמה לכיבוש הגיעו לעיר כמה עשרות פליטים [[יהודים]] משטחים שהגרמנים כבשו באזור [[בלארוס]] ו[[אוקראינה]] המודרניות ולא הספיקו לברוח לפני שהגרמנים הגיעו לאליסטה. זמן קצר לאחר הכיבוש הגרמני, הרשויות הורו על רישום וסימון היהודים בעיר, החרמת רכושם ושימושם ל[[עבודות כפייה]]. כמו כן הם אולצו ללבוש מעין [[טלאי צהוב]] וכעבור זמן קצר הם כונסו למעין [[גטאות בשואה|גטו]] בבניין יחיד. כעבור זמן קצר יחסית, ככל הנראה ב-[[9 בספטמבר]], תושבי הגטו, כ-100 איש, נלקחו על ידי הגרמנים ל[[בור הריגה]] שהוכן מראש ונורו למוות.{{הערה|שם=מחנות}} העיר שוחררה על ידי [[הצבא האדום]] ב-[[31 בדצמבר]].
 
התושבים הקלמיקים הואשמו על ידי [[יוסיף סטלין|סטלין]] ב[[שיתוף פעולה]] עם [[גרמניה הנאצית|הגרמנים]], וב-[[1944]] הועמסו על רכבות ו[[הגליה|גורשו]] ל[[קזחסטן]]. במקומם הובאו מתיישבים [[רוסים]], ושם המקום שונה ל'''סְטֶפְּנוֹי''' (Степно́й) וצורף ל[[מחוז סטברופולסקי]]. ב-[[1957]] הורשו הקלמיקים לחזור, שם העיר שוּנה חזרה לשמו המקורי והוקמה מחדש רפובליקת קלמיקיה.