הרובע היהודי – הבדלי גרסאות

ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], בראשית [[ירושלים בתקופה העות'מאנית|התקופה העות'מאנית]], גדלה אוכלוסיית הרובע היהודי באופן ניכר, עקב הגירה גדולה של [[גירוש ספרד|מגורשי ספרד]]. הם הקימו את "[[בית הכנסת יוחנן בן זכאי|בית הכנסת]] על שם [[רבן יוחנן בן זכאי]]", המשולב היום במתחם [[בתי הכנסת הספרדיים]]. ה"[[יהדות ספרד|ספרדים]]" היו גורם עדתי חדש ונבדל בקרב הקהילה היהודית בירושלים, שרובה כללה [[מוסתערבים]]; הבידול העדתי התגבר עם עליית ה[[יהדות אשכנז|אשכנזים]] בראשותו של [[רבי יהודה החסיד]] ב-[[1700]]. העלייה האשכנזית, שכללה כמה מאות עולים, בנתה את "שכונת האשכנזים" והקימה את [[בית הכנסת החורבה|בית כנסת 'רבי יהודה החסיד']] בסמוך לה. זמן קצר לאחר עלייתו נפטר רבי יהודה החסיד ממחלה, דבר שהביא להתמוטטות הקהילה האשכנזית ולשקיעה בחובות כלפי המוסלמים שבנו את הבתים ואת בית הכנסת. ב-[[1721]] החריבו הנושים את בית הכנסת והפכוהו לחורבה (ומאז נקראה "חורבת רבי יהודה החסיד"). תוצאות הסכסוך היו קריטיות, שכן בעקבות החוב לא התירו המוסלמים המקומיים ליהודים אשכנזים להתגורר בירושלים. בעקבות כך נותרו ברובע היהודי רק בני העדות האחרות, בתי התפילה האשכנזים (אם היו כאלה) נסגרו, ורק מיעוט של יהודים אשכנזים (שהתחפשו לספרדים) נותר בעיר.

 

 

===גידול אוכלוסין===