נקודה קוונטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
←‏יישומים: תיקון הערת שוליים לא מסודרת.
שורה 37:
[[תמונה:Achermann7RED.jpg|185px|ממוזער|שמאל|ננו-התקן המייצר אור נראה פרי מחקר של [[המעבדה הלאומית לוס אלמוס]]]]
 
כיוון שניתן לשלוט על הגודל, הצורה וסוג החומר בנקודות הקוונטיות, ניתן לשלוט במידה טובה במיקום ה[[רמת אנרגיה|רמות האנרגטיות]] השונות. עקב כך, המחקר העכשווי צופה שהנקודות הקוונטיות יוכלו להיות יעילות ביותר במגוון יישומים. דוגמאות לנושאים יישומיים הנחקרים כיום בהקשר זה הם [[לייזר דיודה|לייזרי דיודה]], [[מגבר אופטי|מגברים אופטיים]], [[תא פוטו-וולטאי|תאים פוטו-וולטאים]] (במקום השימוש ב[[צורן|סיליקון]]), [[ביוסנסור|חיישנים ביולוגיים]] לטובת רפואה, דימות ביולוגי (bioimaging){{אנ|Biological_imaging}}<ref>{{הערהקישור כללי|כתובת=https://www.microscopyu.com/references/quantum-dots|כותרת=Quantum Dot Literature References|אתר=Nikon’s MicroscopyU|תאריך_וידוא=2018-01-11}}</ref>, ועוד.
 
שימוש נוסף לנקודות קוונטיות הוא ליצירת צבע בתמיסות. קודם לכן השתמשו ב[[צבען]] אורגני אך בכל שנה שעוברת גודל הצורך לגמישות גבוהה יותר והצבעים המסורתיים פשוט אינם עומדים בסטנדרטים החדשים. למטרה זו נמצאו הנקודות הקוונטיות מתאימות מאוד שכן כמות הצבעים, התלויה בגודל החלקיקים, גדולה עד כדי אינסופית. בתחילה נקלעו לבעיה עקב היבהוב אקראי ב[[פלואורסצנציה]] (הארה) של הנקודות הקוונטיות, אך מחקרים עכשוויים מספקים שיטות שונות להתגבר על כך, דוגמת מבנה הליבה-מעטפת שהוזכר קודם לכן.