תסמונת גילברט – הבדלי גרסאות

'''תסמונת גילברט''' (לעתים '''ז'ילבר'''; מ[[אנגלית]]: '''Gilbert's syndrome''') היא הפרעה [[תורשה|תורשתית]] המתבטאת ברמה גבוהה מהרגיל של [[בילירובין]] ב[[דם]] (היפרבילירובינמיה), שעשויה לגרום להופעת [[תסמין|תסמינים]] של [[צהבת]] קלה אשר אינה דורשת טיפול. ההפרעה נגרמת עקב ליקוי ב[[אנזים]] [[גלוקורונילטרנספרז]] אשר נמצא ב[[כבד]] ותפקידו לצמד בילירובין ומולקולות ליפופיליות אחרות ל[[מולקולה|מולקולת]] [[פחמימה|סוכר]], מה שמעלה את מסיסותן ומאפשר את פינוין באמצעות הכבד דרך מיץ המרה אל הצואה. כתוצאה מפעילותו הירודה של האנזים, הבילירובין אינו מתפנה מספיק מהר מהגוף ורמתו בדם עולה כך שלעתים יש צהבת קלה. פרט לכך לא נמצאו תסמינים נוספים.

 

 

התסמונת תוארה לראשונה בשנת 1901 על ידי גסטרואנטרולוג [[צרפת]]י בשם [[אוגוסטן ניקולא ז'ילבר]], ונקראה על שמו.