כוננות עם שחר – הבדלי גרסאות

| תמונה=[[קובץ:Zero Dark Thirty 2012 HE Poster.jpg|250px]]

| הקרנת בכורה=[[19 בדצמבר]] [[2012]] {{דגל|ארצות הברית}}(הפצה מוגבלת){{ש}}[[11 בינואר]] [[2013]] {{דגל|ארצות הברית}}(הפצה מסחרית רחבה){{ש}}[[31 בינואר]] [[2013]] {{דגל|ישראל}}

הסרט נפתח כשעל רקע מסך שחור, נשמעות הקלטות מאירועי [[פיגועי 11 בספטמבר]], בליל של דיווחי תקשורת, אנשים מפוחדים, לכודים וכוחות הצלה.

שנתיים לאחר מכן, במתקן סודי ב[[אפגניסטן]], חוקר דן ([[ג'ייסון קלארק]]), סוכן ה-[[CIA]], את עאמר, בלדר של ארגון [[אל-קאעידה]]. דן משתמש בטכניקות של עינויים והשפלות, להן עדה עמיתתו מאיה ([[ג'סיקה צ'סטיין]]). החקירה לא מצליחה לספק די מידע כדי למנוע פיגוע נוסף של אל-קאעידה, שהתרחש במאי [[2004]] בעיר [[אל-חובאר]] ב[[ערב הסעודית]]. מאיה מציעה לנקוט גישה חדשה בחקירה, הם משטים בעאמר, שמנותק מהעולם החיצון, וטוענים שבזמן החקירה הסגיר מידע שסייע לחשוף את חברי החוליה ובכך מנע את הפיגוע, אך הוא לא זוכר זאת מאחר שאיבד את הכרתו ואת זיכרונו לזמן קצר. העציר נשבר וחושף שורה של חברי אל-קאעידה, בהם מי שידוע לו בכינוי "אבו אחמד אל-כוויתי", כמי שהעביר מסרים מבן לאדן. זוהי ה"מחט בערמת שחת" שדרכה מצפה מאיה לאתר את מנהיג אל-קאעידה. שורה של חקירות בעינויים של עצירים נוספים מעלה את האפשרות כי אבו אחמד הוא ככל הנראה מהאנשים המקורבים ביותר לבן לאדן. הסברה מתחזקת כאשר אבו פרג' אל-ליבי ([[יואב לוי]]), בכיר באל-קאעידה שנלכד בפקיסטן ונחקר בעינויים במתקן מעצר סודי באפגניסטן, מנסה להסתיר את הקשר בין אבו אחמד לבן לאדן.

מאיה ממשיכה לחקור בכיוון זה, כשברקע מתרחשים [[הפיגועים בלונדון (2005)|הפיגועים בלונדון]] וחילופי השלטון ב[[ארצות הברית]] המביאים להפסקת היכולת להשתמש בעינויים על מנת לנסות ולחשוף מידע מנחקרים. היא ניצלת מהמתקפה על מלון [[מריוט]] ב[[אסלאמאבאד]], ועמיתיה נהרגים כשסוכן כפול של אל-קאעידה מפוצץ עצמו בבסיס צ'פמן ב[[אפגניסטן]].

החקירה כמעט ונזנחת לאחר עדות שאבו אחמד נהרג ב-[[2001]], אך בעקבות מידע נוסף שנשלף מהארכיון על ידי אנליסטית זוטרה, מעיון חוזר בטיפ שהועבר על ידי גורמי מודיעין מ[[מרוקו]], משתכנעת מאיה כי מי שנהרג אינו אבו אחמד אלא אחיו הגדול, ואילו אבו אחמד עצמו, ששם משפחתו האמיתי הוא סעיד, עדיין פעיל. דן מצליח בעזרת קשריו לאתר את מספרי הטלפון של משפחת סעיד, מה שמביא לאיתורו ב[[פקיסטן]]. לאחר מעקב ממושך בפיקודו של לארי ([[אדגר רמירס]]) אחר אבו אחמד, הוא מוביל אותם לבית במתחם מבוצר בסמוך לעיר אבוטאבאד. תצפיות על הבית מובילות למסקנה שבמתחם מסתתר גבר נוסף, שייתכן והוא אוסאמה בן לאדן. ג'ורג' ([[מארק סטרונג]]), הממונה על המלחמה בבכירי אל-קאעידה ומאיה, מצליחים לאחר מאמץ ממושך, לשכנע את ראש ה-CIA [[ליאון פאנטה]] ([[ג'יימס גנדולפיני]]) להוציא לפועל מבצע בו יחדרו לוחמים למתחם ויבדקו אם אכן בן לאדן שוהה בו.

המבצע מוטל על יחידת [[אריות הים (יחידה)|אריות הים]] של [[הצי האמריקאי]], היחידה פושטת על המתחם כשהיא מובלת במסוקי [[UH-60 בלק הוק]] חדישים וסודיים בעלי טכנולוגיית [[חמקנות]]. בפשיטה על הבית נהרגים אבו אחמד ובן לאדן ונתפסים חומרי מודיעין רבים. גופתו של בן לאדן נלקחת לבסיס הקדמי באפגניסטן בו עקבה מאיה אחר המבצע והיא מאשרת את זיהויו.

| סוכנת ה-CIA שמוצבת בפקיסטן תופסת את ההובלה על המאמץ המודיעיני שמוביל בסופו של דבר לאיתורו של בן לאדן. על פי יוצרי הסרט, דמותה מבוססת על סוכנת אמיתית שהייתה שותפה למלחמה בטרור וחלק מהפרטים בסרט שונו על מנת להגן על זהותה. על פי ה[[וושינגטון פוסט]] מדובר בסוכנת בשנות ה-30 לחייה, שהתגייסה ל-CIA לפני פיגועי 11 בספטמבר, שימשה כמגייסת מרגלים ומאכנת מטרות לחיסול ותרמה חלק חשוב במצוד אחר בן לאדן. היא זכתה לעיטור הגבוה ביותר של ה-CIA ב-2012, אך קידומה נחסם{{הערה|[http://www.washingtonpost.com/world/national-security/in-zero-dark-thirty-shes-the-hero-in-real-life-cia-agents-career-is-more-complicated/2012/12/10/cedc227e-42dd-11e2-9648-a2c323a991d6_story.html In ‘Zero Dark Thirty,’ she’s the hero; in real life, CIA agent’s career is more complicated], וושינגטון פוסט, 11 בדצמבר 2012}}.

| סוכן ה-CIA, מומחה לחקירות ובעל תואר Ph.D

| ראש שלוחת ה-CIA בפקיסטן, בשלב מסוים מנסה להצר את צעדיה של מאיה. נאלץ לעזוב את פקיסטן לאחר שנחשפת מעורבותו בחיסולים ממוקדים

| לוחם בצוות שש ביחידת אריות הים

| לוחם בצוות שש ביחידת אריות הים

| לוחם בצוות שש ביחידת אריות הים

| לוחם בצוות שש ביחידת אריות הים

| פארס פארס

| [[הארולד פרינו ג'וניור]]

| [[יואב לוי]]{{הערה|‫{{וואלה!|[[מרט פרחומובסקי]]|יואב לוי: על "הנותנת" והעבודה עם קת'רין ביגלו|2533289|17 במאי 2012}}‬}}

| ראדה כאטב

הרעיון לסרט על המרדף אחר אוסאמה בן לאדן, נרקם אצל יוצרי הסרט קתרין ביגלו ומארק בול עוד לפני איתורו. הם השלימו תסריט על [[קרב טורה בורה]], והתכוונו להתחיל בצילומים כשבן לאדן חוסל במאי [[2011]]; לאחר האירוע הם החלו לעבוד על התסריט מהתחלה{{הערה|שם=אינסיידר|[http://insidemovies.ew.com/2012/08/06/zero-dark-thirty-first-look/ FIRST LOOK: Obama not in 'Zero Dark Thirty' thriller about hunt for Osama bin Laden -- EXCLUSIVE], אתר Inside Movies, {{כ}}6 באוגוסט 2012}}.

שמו הראשוני של הסרט היה "Killing Bin Ladden" ("להרוג את בן לאדן") אך לבסוף נבחר השם "Zero Dark Thirty", מונח צבאי שמשמעותו חצי שעה לאחר חצות, השעה בה נחתו כוחות יחידת אריות הים במתחם המבוצר{{הערה|שם=וולסטריט|1=[http://online.wsj.com/article/SB10001424127887323723104578187241515517594.html?mod=WSJ_LifeStyle_Lifestyle_6 In 'Zero Dark Thirty,' Zealotry in Pursuit of Zealots], [[וול סטריט ג'ורנל]], 18 בדצמבר 2012}}. במאית הסרט ציינה שהשם מייצג גם את האפלה והחשאיות שהסוו את משימת המודיעין ארוכת השנים שמתאר הסרט{{הערה|שם=אינסיידר}}. בתרגום ל[[עברית]] נבחר השם "כוננות עם שחר", מושג צבאי המתייחס דווקא למועד הזריחה.

צילום הסרט התבצע במשך 14 שבועות רצופים באביב 2012, באתרי צילום ב[[הודו]] וב[[ירדן]]. על מנת לשחזר את הפשיטה על המתחם של בן לאדן, נבנה בירדן העתק של הבניין האמיתי מפקיסטן, שהיה צריך לעמוד בזעזועים של נחיתת מסוקי בלאק הוק לידו{{הערה|[http://news.moviefone.com/2013/01/11/zero-dark-thirty-accuracy-osama-bin-laden-house_n_2455648.html 'Zero Dark Thirty' Accuracy: Behind-The-Scenes Clip On Building Osama bin Laden's House (VIDEO)], מאחורי הקלעים של הסרט, אתר moviefone.com, {{כ}}11 בינואר 2013}}. הצילום נעשה על ידי גרג פייזר, צלם מלחמות, ששיווה לסרט נופך ריאליסטי ועיתונאי, בין השאר באמצעות שימוש במצלמת כף-יד{{הערה|[http://lightbox.time.com/2013/01/07/real-photographer-fake-war-jonathan-olley-and-zero-dark-thirty/#1 Real Photographer, Fake War: Jonathan Olley and Zero Dark Thirty], [[טיים מגזין]], 7 בינואר 2013}}. חלק מסצנת הפשיטה על המתחם המבוצר של בן לאדן, שנבנה במיוחד לסרט, צולם באמצעות הרכבת [[אמצעי ראיית לילה]] על המצלמות, על מנת לתת לצופים את נקודת המבט של לוחמי אריות הים{{הערה|[http://www.charlierose.com/view/interview/12686 Zero Dark Thirty], ראיון עם קתרין ביגלו ומארק רוז לתוכניתו של [[צ'ארלי רוז]], 6 בדצמבר 2012}}, ולא כנהוג בסרטים אחרים בהם אפקט זה מושג בשלב ה[[פוסט-פרודקשן]]{{הערה|‫{{ישראל היום|מארק האריס, "ניו יורק מגזין"|האריות פשטו עם שחר|25612|}}‬}}.

יוצרי הסרט ומנכ"ל [[סרטי סוני]] (חברת האם של [[סרטי קולומביה]]), הואשמו שהוא מיועד לשמש ככלי בתעמולת הבחירות במרוץ ל[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012|נשיאות ארצות הברית ב-2012]]{{הערה|‫{{ynet|אמיר בוגן|טריילרים חדשים: קתרין ביגלו מצביעה לאובמה|4292552|17 באוקטובר 2012}}‬}}, מועד הפצתו המקורי שתוכנן לנובמבר 2012, ימים ספורים לפני הבחירות עצמן, נדחה בעקבות לחץ פומבי לדצמבר ולהקרנה מסחרית רחבה רק בינואר 2013{{הערה|‫{{הארץ|מייקל סיפלי, ניו יורק טיימס|האם הודלף מידע חסוי להפקת הסרט על חיסול בן לאדן?|1.1612248|10 בינואר 2012}}‬}}.

[[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]] ה[[עינויים]] תופס מקום מרכזי בסרט. במהלכו מספר סצנות ארוכות ומשמעותיות בהן נחקרים בעינויים חברי אל-קאעידה. בסצנה הראשונה נראה כי הגיבורה סולדת מהעינויים, היא משתפת פעולה בעל כורחה כשהיא מביאה את המים אותם שופך החוקר על פניו המכוסות במגבת של העציר (טכניקת העינוי במים); בהמשך היא עדה להשפלת העציר, הפשטתו מולה, ענידת קולר של כלב על צווארו והולכתו כחיה ברחבי החדר, חניקתו, הכאתו, תלייתו בחבלים, השמעת מוזיקה רועשת, מניעת שינה, מזון ושתייה ולבסוף הכנסתו לקופסה אטומה. במהלך עבודתה היא צופה בשורה של חקירות בעינויים של עצירים שחושפים פרטים על אבו אחמד, ואת חקירתו של אבו פרג' אל-ליבי היא כבר מנהלת בעצמה, תוך שימוש במכות ועינוי מים. התייחסות ישירה לנושא בין הגיבורים, מגיעה לאחר סצנת החקירה האלימה של אבו פרג'. דן מספר למאיה שהוא עובר תפקיד לעבודת מטה ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] לאחר שכבר ראה יותר מדי עצירים עירומים. הוא מציע לה לבוא איתו, אך היא משיבה שמוושינגטון לא תמצא את אבו אחמד; דן מזהיר אותה מפני המשך עינויי העצירים, משום שהמשטר משתנה והיא לא רוצה להיות זו שתיתפס כמחזיקה ברצועת הקולר כשוועדת החקירה תגיע. בסצנת מפתח בסרט צופה הגיבורה יחד עם עמיתיה, בראיון מפורסם מ-16 בנובמבר [[2008]], עם [[הנשיא הנבחר]] [[ברק אובמה]] בתוכנית [[60 דקות]] (הפעם היחידה בה הוא מופיע בסרט), בו הוא ציין שאמריקה אינה משתמשת בעינויים ושהוא יוודא שלא תשתמש בעינויים, על מנת להחזיר את מעמדה המוסרי בעיני אומות העולם.

ביגלו והתסריטאי מארק בול, הואשמו בכך שהסרט מטפח את הנרטיב לפיו השימוש בעינויים בחקירות, תרם לאיתורו של בן לאדן ולמלחמה בטרור{{הערה|‫{{mako||סערה בארה"ב: האם הסרט על בן לאדן מצדיק עינויים?|3dd336ef119ab31006|culture-movies/articles|17 בדצמבר 2012}}‬}}{{הערה|‫{{הארץ|ניו יורק טיימס, סקוט שיין|סרט המציג עינויי עצירים שהובילו לחיסול בן לאדן מסעיר את ארה"ב|1.1885781|13 בדצמבר 2012}}‬}}. שלושה מבכירי חברי [[הסנאט של ארצות הברית]], [[דיאן פיינסטיין]] (יושבת ראש הוועדה לענייני מודיעין), [[קארל לוין]] (יו"ר ועדת הכוחות המזוינים) ו[[ג'ון מקיין]] (מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ב-2008), פנו ל[[מייקל מורל]], המנהל בפועל של ה-CIA, בדרישה לדעת האם יוצרי הסרט הוטעו על ידי הארגון להאמין שהעינויים תרמו למאמץ המודיעיני. מורל השיב כי הסרט לא משקף באופן מציאותי את העובדות, אך אכן חלק מהמידע הושג מעצורים תחת חקירות קשות{{הערה|1=[http://abcnews.go.com/Blotter/senate-intel-probes-bin-laden-movie-torture-scenes/story?id=18124109&singlePage=true#.UOs6J-Qz0rl Senate Intel Committee Probes Bin Laden Movie Torture Scenes], אתר abcnews, {{כ}}3 בינואר 2013}}.

בין התגובות לסרט היו גם קריאות להחרמתו. השחקנים [[אדוארד אסנר]] ו[[מרטין שין]] תמכו בחבר [[האקדמיה האמריקאית לקולנוע]] שקרא לעמיתיו לא להצביע לסרט באף קטגוריה ל[[פרס אוסקר]]{{הערה|דייוויד קלנון, [http://truth-out.org/opinion/item/13811-and-the-academy-award-for-the-promotion-of-torture-goes-to#.UPCzejusglw.email And the Academy Award for the Promotion of Torture Goes to …], {{כ}} 9 בינואר 2013}}{{הערה|[http://www.hollywoodreporter.com/news/martin-sheen-ed-asner-join-411733 Martin Sheen, Ed Asner Join 'Zero Dark Thirty' Protest (Report)], אתר hollywoodreporter.com, {{כ}}12 בינואר 2013}}. דן פרומקין כתב ב[[הפינגטון פוסט]] שהסרט הוא מתועב, גם אם ביגלו ובול לא התכוונו לכך; הוא קרא לקהל לא ללכת לסרט, ולא לעודד עשיית סרטים שלכל הפחות מציגים יחס [[אמביוולנטי]] לעינויים ובמקרה הגרוע תומכים בהם{{הערה|[http://www.huffingtonpost.com/dan-froomkin/zero-dark-thirty-is-a-des_b_2440627.html Zero Dark Thirty Is a Despicable Movie, Even if Bigelow and Boal Didn't Intend It That Way], [[הפינגטון פוסט]], 9 בינואר 2013}}.

במאי הסרטים הדוקומנטריים [[אלכס גיבני]], שזכה ב[[פרס האוסקר]] ב-2007 על סרטו שתיעד נהג מונית אפגני שעונה למוות בבסיס אמריקאי באפגניסטן, ביקר את ביגלו ובול, הוא טען שהם נהגו באופן בלתי אחראי ולא מדויק באופן שבו התייחסו לנושא העינויים בסרט; לדבריו הצילומים שנעשו בחלקם במצלמת כף-יד ומעניקים לו נופך ריאליסטי, כמעין סרט דוקומנטרי, יוצרים בכך אשליה מטעה על נכונות הנרטיב; הוא מבקר את היוצרים על כך שלא תהו על יעילות העינויים, על ההשחתה המוסרית שגרמו, על הטעויות שנעשו והחסרת מידע באשר לנזק שנגרם בקבלת מידע שגוי מחקירות בעינויים{{הערה|[http://www.huffingtonpost.com/alex-gibney/zero-dark-thirty-torture_b_2345589.html Zero Dark Thirty's Wrong and Dangerous Conclusion], [[הפינגטון פוסט]], 21 בדצמבר 2012}}. קארן גרינברג, ראש המרכז לביטחון לאומי בבית הספר למשפטים של [[אוניברסיטת פורדהם]], מחברת ועורכת ספרים בענייני טרור ועינויים, ניתחה את הסרט וטענה שהוא מוביל בשבעה צעדים את הפיכת העינויים למתקבלים על הדעת: הוא מעורר פחד אצל הצופים החל מסצנת הפתיחה, חותר תחת החוק האוסר על עינויים, מציג לראווה את העינויים עצמם בפירוט "פורנוגרפי", עושה דה-הומניזציה לקורבנות העינויים, לא מפקפק באפקטיביות של החקירות בעינויים, לא דורש אחריות על המעשים ומעסיק את התקשורת בתעמולה שמייצר{{הערה|[http://www.huffingtonpost.com/karen-j-greenberg/torture-zero-dark-thirty_b_2448092.html Learning to Love Torture, Zero Dark Thirty-Style-Seven Easy, Onscreen Steps to Making U.S. Torture and Detention Policies Once Again Palatable], [[הפינגטון פוסט]], 10 בינואר 2013}}.

חוזה רודריגז, בכיר לשעבר ב-CIA ששימש ראש השירות החשאי הלאומי בארגון, התייחס למספר אי דיוקים בסרט אשר למדיניות העינויים. לטענתו, הסרט מקשר באופן מטעה בין עינויים להצלחה מודיעינית, ולאופן בו ארצות הברית התנהגה עם אויביה במלחמה בטרור. רודריגז, שפיתח וארגן את תוכנית ה-CIA לשימוש בחקירה הלוחצת ("enhanced interrogation program"), טוען כי טועים המבקרים שמאמינים כי תיאור החקירות בסרט הוא מדויק ושהוא משלה בכך שהביא לתוצאות; לדבריו התוכנית פעלה היטב והוא אינו רואה בה כעינויים. לדבריו, בשנים 2002 עד 2007 בהן ניהל את התוכנית, לא ספגו עצירים מכות, לא ניתלו בשלשלאות מהתקרה ולא הושמו עליהם קולרי כלבים, שיטת העינוי במים הופעלה על שלושה טרוריסטים בלבד ובאופן מבוקר בניגוד למוצג בסרט, והופסקה כבר ב-2003{{הערה|[http://www.washingtonpost.com/opinions/a-cia-veteran-on-what-zero-dark-thirty-gets-wrong-about-the-bin-laden-manhunt/2013/01/03/4a76f1b8-52cc-11e2-a613-ec8d394535c6_story.html A CIA veteran on what ‘Zero Dark Thirty’ gets wrong about the bin Laden manhunt], [[וושינגטון פוסט]], 4 בינואר 2013}}.

ביגלו עצמה טענה כי השימוש בעינויים ראוי לגינוי{{הערה|[http://abcnews.go.com/blogs/headlines/2013/01/zero-dark-thirty-director-torture-reprehensible/ ‘Zero Dark Thirty’ Director: Torture ‘Reprehensible’], אתר abcnews, {{כ}}7 בינואר 2013}}, היא ציינה שלא הייתה להם אג'נדה ביצירת הסרט, והם לא התכוונו לעורר מחלוקת{{הערה|[http://www.usatoday.com/story/life/movies/2013/01/09/zero-dark-thirty-jessica-chastain-kathryn-bigelow/1817915/ Director Bigelow brings 'Zero Dark Thirty' to D.C.], [[יו.אס. איי טודיי]], 9 בינואר 2013}}. בטור שפרסמה ב[[לוס אנג'לס טיימס]] ציינה שקודם כל היא תומכת בזכותו של כל אזרח אמריקאי ליצור אמנות ולהביע את עמדתו המוסרית ללא התערבות או הטרדה של השלטון בהתאם ל[[התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית|תיקון הראשון לחוקת ארצות הברית]], היא הוסיפה שהיא [[פציפיסט]]ית מזה שנים ותומכת בהתנגדות לשימוש בעינויים, ציינה שתיאור המציאות אינו תמיכה בה, שבתחילת המצוד אחר בן לאדן נעשה שימוש בעינויים והם היו חלק מהסיפור שלא ניתן להתעלם ממנו{{הערה|קתרין ביגלו, [http://www.latimes.com/entertainment/movies/moviesnow/la-et-mn-0116-bigelow-zero-dark-thirty-20130116,0,5937785.story Kathryn Bigelow addresses 'Zero Dark Thirty' torture criticism], [[לוס אנג'לס טיימס]], 15 בינואר 2013}}. התסריטאי מארק בול ציין שהוא גאה בסרט שיצרו{{הערה|[http://www.guardian.co.uk/film/2013/jan/08/bigelow-zero-dark-thirty-torture Kathryn Bigelow and Mark Boal respond to Zero Dark Thirty torture row], [[הגארדיאן]], 8 בינואר 2013}}.

הסרט זכה לשבחים מצד מרבית מבקרי הקולנוע המשפיעים{{הערה|[http://entertainment.time.com/2012/12/11/critics-and-oscars-its-zero-dark-thirty-or-bust/ Critics and Oscars: It’s Zero Dark Thirty or Bust], [[טיים מגזין]], 11 בדצמבר 2012}}, [[פיטר טרוורס]] מ[[הרולינג סטון]] ציין שביגלו ובול התעלו על עבודתם מהסרט "[[מטען הכאב]]" עליו זכו ב[[פרס האוסקר]]. הוא שיבח את הווירטואוזיות של ביגלו בבניית המתח מבלי לחטוא לאמת, ואת בול ביכולתו להציג את הצד האנושי בסיפור המעשה. את הופעתה של צ'סטיין ציין כמופלאה, כשגילומה את מאיה מותיר רושם עז שחודר כל כך עמוק עד שהצופים חשים בקצות עצביה{{הערה|{{רולינג סטון|Peter Travers|Zero Dark Thirty - Jessica Chastain - “Please Don't”|movies/reviews/zero-dark-thirty-20121218|18 בדצמבר 2012}}}}. [[ג'ו מורגנסטרן]] מבקר הקולנוע של ה[[וול סטריט ג'ורנל]], שיבח את הסרט, שעל אף שסוף העלילה שלו ידוע מראש, הוא מצליח לבנות מתח לכל אורכו; הוא ציין שהסרט הוא עבודה של קולנוענית שמוכנה ומצליחה להתעמת עם ספקטרום מלא של עמימות מוסרית{{הערה|שם=וולסטריט}}. דייוויד דנבי מ[[הניו יורקר]] כתב שהמעלה העיקרית של הסרט היא שהוא מקדיש תשומת לב רבה לאופן בו החיים מתנהלים באמת, הוא משלב אכזריות ואנושיות באופן פרדוקסלי ומטריד אך עדיין מספק כיצירת אמנות{{הערה|[http://www.newyorker.com/arts/critics/cinema/2012/12/24/121224crci_cinema_denby DEAD RECKONING], [[הניו יורקר]], 24 בדצמבר 2012}}. אואן גלייברמן מ[[אנטרטיינמנט ויקלי]] שיבח את ביגלו על סרט מוקפד ומחשמל ובימוי מדויק שבונה מתח באופן שכמעט ושולט בקצב פעימות הלב של הצופה{{הערה|[http://www.ew.com/ew/article/0,,20618533,00.html Zero Dark Thirty (2012)], [[אנטרטיינמנט ויקלי]], 25 בדצמבר 2012}}.

*זכייה ב[[פרס אוסקר]] בקטגוריית עריכת הקול הטובה ביותר, היה מועמד בארבע קטגוריות נוספות: [[פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר|הסרט הטוב ביותר]], [[פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר|התסריט המקורי הטוב ביותר]], [[פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר|השחקנית הטובה ביותר]], העריכה הטובה ביותר.