חושניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 21598411 של 79.181.140.178 (שיחה) |
|||
שורה 29:
}}
'''חושניה''' או '''ח'ושנייה''' (בערבית: '''الخشنية''') הוא [[כפר]] [[צ'רקסים|צ'רקסי]] נטוש במרכז ב[[רמת הגולן]], אשר ננטש במהלך [[מלחמת ששת הימים]].
מקור השם חושניה אינו ידוע אך מוערך שהוא מגיע מהמילה '''ח'שן''' שמשמעה בערבית - '''קשה''' וזאת על שם האדמה הקשה והסלעית עליה בנוי הכפר.{{הערה|שם=זיו|יהודה זיו, '''נופי גולן דרכים ואתרים''', 1980.}} את הכפר איכלסו בעיקר בני [[צ'רקסים|העם הצ'רקסי]] אשר איכלסו את רוב אזור קוניטרה ומרכז הגולן, אחרי שבסביבות [[1880]] הועתקו צ'רקסים רבים על ידי [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאנים]] לאזורי הגבול כדי ליצור חוצץ ולמנוע את התפשטות ה[[בדואים]].{{הערה|שם=וילנאי|זאב וילנאי, '''גולן וחרמון''', הוצאת 'המקור', 1970.}}▼
הכפר יושב על דרך עתיקה שהובילה בין [[דמשק]] ל[[הים התיכון|ים התיכון]], בחלקו הדרומי של הכפר קיים [[תל]] שבו נמצאו שרידי [[חאן (מבנה)|חאן]] מ[[המאה ה-8 לספירה]].▼
==היסטוריה==
מקור השם חושניה אינו ידוע אך מוערך שהוא מגיע מהמילה '''ח'שן''' שמשמעה בערבית - '''קשה''' וזאת על שם האדמה הקשה והסלעית עליה בנוי הכפר.{{הערה|שם=זיו|יהודה זיו, '''נופי גולן דרכים ואתרים''', 1980.}}
בשטחי הכפר והתל נמצאו כלי חרס מ[[התקופה הרומית]], [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|הביזנטית]], [[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבית]] ו[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|העות'מאנית]], ישנה גם סברה שהכפר היה בעברו התיישבות יהודית כנראה ב[[תקופת המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]].
▲הכפר יושב על דרך עתיקה שהובילה בין [[דמשק]] ל[[הים התיכון|ים התיכון]], בחלקו הדרומי של הכפר קיים [[תל]] שבו נמצאו שרידי [[חאן (מבנה)|חאן]] מ[[המאה ה-8 לספירה]].
בסקירה של הכפר בשנת [[1913]] על ידי [[גוטליב שומאכר]], הוא מתאר את חושניה בתור הכפר הצ'רקסי הגדול ביותר ברמת הגולן, עם 300 בתים. לפי סקירתו, הכפר התחלק לשני חלקים; החלק הישן והחלק החדש שנבנה על גבעה מצפון, ביניהם עובר ערוץ נחל ובו מאגר מים הניזון ממעיינות באזור (ככל הנראה [[עין חושניה]]). לפי תיאורו של שומאכר, הבתים שנבנו בחלק הישן נבנו באופן "גרוע" ואילו אלו בחלק החדש נבנו מבזלת בין רחובות רחבים וישרים.{{הערה|גוטליב שומאכר, '''הגולן: סקר, תיאור ומיפוי''', תרגום ועריכה משה הרטל, הוצאת אריאל, ירושלים, 1998.}}▼
▲
▲בסקירה של הכפר בשנת [[1913]] על ידי [[גוטליב שומאכר]]
===מלחמת ששת הימים===
במהלך קרבות [[החזית הסורית במלחמת ששת הימים|הכיבוש של הרמה הסורית]], כאשר הצבא הסורי בנסיגה מהרמה ונערך להגנה על דמשק, תושבי כפרים רבים נטשו
===מלחמת יום הכיפורים ===
{{הפניה לערך מורחב|הקרב על חושניה (1973)}}
במהלך קרבות הבלימה של [[מלחמת יום הכיפורים]] שימשו הריסות חושניה אחת הנקודות של הדרגים המשניים ללחימה (תאג"ד, חימוש וכדומה) של כוחות השריון והתותחנים בגזרה הדרומית בעיקרם [[חטיבה 188]]. בערב היום הראשון של הלחימה ב-6 באוקטובר 1973 הגיזרה הדרומית החלה להתפורר ובתוהו ובוהו שנוצר, נכבש אזור חושניה מבלי שהפיקוד או הכוחות בשטח ידעו זאת.{{הערה|[[אבירם ברקאי]], [[על בלימה]], הוצאת מעריב, 2009.}} אזור חושניה והריסות הכפר שימשו נקודה אסטרטגית חשובה משום הישיבה על צומת צירי ההתקדמות וההגנה. ב-10 לאוקטובר נכבש האזור מחדש על ידי כוחות המילואים של צה"ל.
מספר חודשים לאחר סיום המלחמה עברו המתיישבים של היישוב החדש [[קשת (מושב)|קשת]] לאזור מחנה חושניה, שם ישבו כ-6 שנים, עד שעברו ליישוב הקבע הממוקם לא רחוק מחושניה.
===חושניה כיום ===
מהכפר כיום נשארו לרוב מבני אבן שקרסו לכדי ערימות אבנים בין עצי [[אקליפטוס]] שמעטרים רבות מההתיישבויות ברמת הגולן
==ראו גם==
| |||