יונה סאלק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, החלפה (אף על פי ש), מתן שם לתמונה
שורה 4:
|תאריך לידה=[[28 באוקטובר]] [[1914]]
|תאריך פטירה=[[23 ביוני]] [[1995]]
|תמונה=[[קובץ:Dr Jonas Edward Salk (cropped).jpg|250px|יונה סאלק]]
|כיתוב=
|תרומות עיקריות=ממציא החיסון נגד פוליו
שורה 16:
 
==תחילת חייו==
יונה אדוארד סאלק נולד ב[[ניו יורק]] ב-28 באוקטובר [[1914]]. הוריו, דניאל ודורה סאלק, היו מהגרים [[יהודים]] מ[[פולין]]. היו לו שני אחים צעירים, הרמן ולי. כשהיה סאלק בן 13, החל ללמוד בתיכון טאונסנד האריס, בית ספר ציבורי לתלמידים מחוננים. לכשסיים את התיכון בגיל 15, למד סאלק ב[[הסיטי קולג' של ניו יורק|סיטי קולג' של ניו יורק]], ובשנת [[1934]] קיבל את התואר שלו ב[[כימיה]]. כילד לא התעניין סאלק ברפואה ואף חשב לפתח קריירה כעורך דין, אך בעידודה של אימו פנה ללמוד רפואה. בקולג' פגש את אשתו לעתיד, דונה לינדסי קאלפין, לה נישא ב-[[9 ביוני]] [[1939]]. לזוג נולדו שלושה ילדים: פיטר, דארל וג'ונתן.
 
לאחר סיום הלימודים בקולג', סאלק נרשם ללימודי רפואה ב[[אוניברסיטת ניו יורק]]. במהלך שנות לימודיו שם הוא עבד כטכנאי מעבדה, ובחופשות הקיץ עבד כמדריך במחנה. במהלך שהותו באוניברסיטה, החליט סאלק שהוא אינו רוצה לעסוק ברפואה, אלא להתעמק במחקר. הוא החל ללמוד [[ביוכימיה]] ו[[בקטרולוגיה]]. לדבריו, הוא רצה לעזור לאנושות בכלל, ולא רק למטופלים מזדמנים.
שורה 28:
[[קובץ:Salk Ike 55.jpg|שמאל|ממוזער|220px|סאלק מקבל מדליית זהב מהנשיא [[אייזנהאואר]]]]
[[קובץ:Ben Gurion - Jonas Salk - Jerusalem 1959.jpg|ממוזער|220px|שמאל|סאלק עם [[דוד בן-גוריון]] ב[[ירושלים]], 1959]]
בתחילת [[המאה העשרים]], התפרצו ב[[ארצות הברית]] מגיפות [[פוליו]], וילדים רבים נלקחו להסגר מחשש שהם מדבקים. קרובי משפחתם של אותם ילדים לא הורשו ללכת ללוויות שלהם במקרה ומתו בבית החולים. המחלה הלכה והתפשטה, ופגעה בעשרות אלפי בני אדם מדי שנה. בשנת [[1938]], הנשיא [[פרנקלין רוזוולט]], שאובחן כנכה בשל פוליו ייסד את הקרן הלאומית לשיתוק ילדים, שמימנה פיתוח חיסון כנגד המחלה.{{הערה|1={{מימין לשמאל|פירוט תרומתו של רוזוולט למלחמה בפוליו (שיתוק ילדים) מופיע בסרט התיעודי "A Paralyzing Fear: The Story of Polio in America" מ-1998 [http://www.imdb.com/title/tt0145302].}}}}. הפחד הציבורי מפוליו סייע לקרן להשיג תרומת נרחבות לצורך מחקרי חיסון, אך המחקרים הובילו למבוי סתום. הניסויים היו מסוכנים וחסרי תועלת מעשית מחלת ה[[פוליו]]הפוליו בלבלה חוקרים רבים במשך שנים רבות. לקח זמן רב לגלות כיצד הנגיף חודר לגוף והיכן הוא מתמקם.
 
בשנת [[1948]] פנה הארי וויבר, מנהל מחקר בקרן הלאומית לשיתוק ילדים, ליונה סאלק, וביקש ממנו להצטרף למאבק נגד פוליו ולהוביל מחקר שיאשר את מספר סוגי הפוליו הקיימים. באותו הזמן היו שלושה סוגים של פוליו ידועים למדע, והקרן רצתה לקבוע את המספר המדויק. למרותאף על פי שהמחקר היה צפוי להיות משעמם וטרחני, הוצעה לסאלק מעבדה גדולה יותר מזאת שהייתה ברשותו, יחד עם הבטחה שכל המתקנים יישארו אצלו לאחר סיום המחקר. סאלק ענה להצעה בחיוב.
 
סאלק הצליח לפתח חיסון מנגיף פוליו מומת. זריקת החיסון שפיתח סאלק [[ניסויים בבעלי חיים|נוסתה]] לראשונה ב[[קופים]] ולאחר מכן בחולים במכון ווטסון שכבר לקו בשיתוק כתוצאה מפוליו. לאחר מכן ניתן התרכיב ל[[מתנדב]]ים בריאים, לרבות סאלק, אנשי צוות המעבדה, אשתו וילדיהם. המתנדבים פיתחו [[נוגדנים]] כנגד הפוליו ואיש מהם לא סבל מתגובה שלילית לחיסון. על מנת לזכות באמון הציבור, הכריז סאלק כי אשתו ושלושת בניו היו מבין המתנדבים הראשונים לניסוי, וכי הוא אישית יהיה אחראי על כל תוצאה של הניסוי. במהלך השנים [[1952]] עד [[1955]] בדק סאלק את החיסון על כמיליון ילדים. כל משתתפי הניסוי פיתחו נוגדנים כנגד פוליו, ואיש מהם לא פיתח תסמינים מסוכנים. החיסון הוכרז כבטוח לשימוש ב-[[12 באפריל]] [[1955]], יום השנה למותו של רוזוולט.
 
החדשות על החיסון הוכרזו בחגיגיות בערוצי הרדיו והטלוויזיה, וברחבי ארצות הברית פרצו חגיגות ספונטניות. כבר למחרת היום פוליטיקאים רבים שגרו לסאלק מדליות וכרטיסי ברכה והזמינו אותו לטקסי הוקרה. סאלק זכה במספר רב של כיבודים, תארים ומדליות, ואנויברסיטת ניו יורק יצרה על שמו מלגה לסטודנטים לרפואה. אולפני הסרטים נלחמו על זכויות ליצירת סרט [[קולנוע]] על חייו של סאלק. סאלק עמו סלד מהפרסום הרב לו זכה, וניסה לשמור על פרטיותו.
 
סאלק החליט שלא לרשום [[פטנט]] על החיסון שלו אלא לשחרר אותו ל[[נחלת הכלל]]. כאשר נשאל בבעלות מי הפטנט לחיסון, השיב: "אין פטנט. אפשר לרשום פטנט על השמש?" סאלק ערך קמפיין עבור הפיכת החיסון לחיסון חובה, בטענתו כי בריאות הציבור היא עניין של "מחויבות מוסרית". והחיסון הופץ במהירות ברחבי ארצות הברית ולאחר מכן ברחבי העולם כולו. במהלך העשורים הבאים, מוגרה מחלת הפוליו בשיטתיות ברחבי העולם, למעט מספר מדינות שהתנגדו לחיסון, כגון [[ניגריה]] ו[[הודו]].
 
==שנותיו המאוחרות==
 
ב-[[1962]] עזב סאלק את אוניברסיטת פיטסבורג ופתח את [[מכון סאלק למחקרים ביולוגיים]] ב[[לה הויה]], [[קליפורניה]]. הנושא העיקרי של המחקר במכון היה [[ביולוגיה מולקולרית]] ו[[גנטיקה]]. הצוות הראשון הכיל חברים מכובדים רבים כמו [[יעקב ברנובסקי]] ו[[פרנסיס קריק]]. סאלק ניהל את המכון עד לפרישתו.
 
ב-[[1968]] התגרש מאשתו הראשונה, וב-[[1970]] נשא לאישה את פרנסואז גילו (Françoise Gilot) שבעברה הייתה [[פילגש]]ו של [[פיקאסו]].
הוא מת מאי ספיקת לב בגיל 80.
 
שורה 56:
{{מיזמים}}
* {{הידען|[[אבי בליזובסקי]]|מאה שנה להולדתו של יונה סאלק, הרופא שהביס את וירוס הפוליו|jona-salk-100th-birthday-2810140|28 באוקטובר 2014}}
* [[שרבוט גוגל]] ציינו את [http://www.google.com/doodles/jonas-salks-100th-birthday יום הולדתו ה-100 של סאלק], 28 באוקטובר 2014
* {{AP|תקווה לקרבנות הפוליו|CHILD-POLIO-VICTIMS/0861a72db15c45d79ec66b3bd301ee0d|אפריל 1955}}