ארץ ישראל בעת העתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 198:
 
==תקופת הברזל==
גבולות התקופה: [[1150 לפנה"ס|1200 לפנה"ס]] (בקירוב) - [[586 לפנה"ס]] (חורבן בית ראשון).
 
תקופה זו מתחלקת לשתיים:
* תקופת הברזל I בין 11501200 לבין 1000 לפני הספירה.
* תקופת הברזל II בין 1000 ל-586 לפני הספירה.
 
תחילת התקופה עומדת בסימן ירידת קרנן של המעצמות הגדולות מתקופת הברונזה המאוחרת: המצרית, ה[[האימפריה החתית|חתית]] ו[[מיקנה|המיקנית]]. וכניסתם של עמים חדשים, תרבויות חדשות וממלכות קטנות חדשות בתוך ארץ ישראל ובהם שבטי ישראל והפלשתים (שהיו חלק מתוך גל נדידה שנקרא "[[גויי הים]]"). ארץ ישראל הייתה ללא שליט וחולקה רובה בין ישראל הפלשתים והכנענים שישבו בה עוד קודם. שם נוסף בספרות המחקר לתקופה זו הוא "[[התקופה הישראלית]]". חלקה השני של התקופה עומד בסימן עלייתה של [[אשור]], פחד מפני כיבוש, [[חורבן בית ראשון]] בידי [[בבל]] שהתחזקה והפכה לאימפריה של אותם זמנים וסופה ב[[גלות בבל]].
===היישוב===
היישוב העירוני מתפתח והאוכלוסייה גדלה, יישובים מרכזיים מגיעים אף למאות דונמים, אךבמקביל מתפתחים בארץ מאות יישובם קטנים ופרוזים. ישנם הבדלים מהותיים בין היישוב היהודי ליישוב הפלשתי בתקופה זו.
 
====היישוב הישראלי====
ההתיישבות הישראלית עוברת בתקופה זו התפתחות מרחיקת לכת. בתחילה התקיימה ההתיישבות השבטית: כל שבט ישב בנחלה משלו וקבע את כלליו שלו, והשולטים בשבט היו המשפחות החזקות. לערים לא הייתה משמעות מיוחדת. באותה תקופה הערים לא היו מבוצרות, או שהיו מבוצרות בצורה דלה מחוסר ידע וכוח אדם (עבדים) לבנייה. בסקרים ארכיאולוגיים זוהו מאות יישובים פרוזים מתחילת תקופה זו, בעלי מאפיינים ייחודיים: בית ארבעת המרחבים, קנקני שפת צווארון ועוד.
 
התפתחות ממלכההממלכה מביאה לזיקה ממלכתית בעם במקום הזיקה הפטריארכלית הקודמת. כמו כן מוקמות ערים ומחוזקים ביצורים, במיוחד לנוכח התחזקות אשור. יש סימנם למינהל ממלכתי החל מן המאה העשירית והלאה.
 
לקראת סופה של התקופה יש סימנים של חורבן ברוטאלי, במיוחד של ישובי יהודה. חורבן זה בא במסעות השונים שערכו מלכי אשור לממלכות ישראל, יהודה והפלשתים, וכן [[חורבן בית ראשון]] בידי בבל.