ض – הבדלי גרסאות

האות '''צ'אדדאד''' (ב[[ערבית]]: '''ضاد''') היא ה[[אות]] החמש-עשרה באלפבית הערבי. לפניה באה האות [[ص|צאד]] ואחריה האות [[ط|טא]].

צ'אדדאד מייצגת [[עיצור]] [[עיצורים מכתשיים|מכתשי]] [[עיצורים סותמים|סותם]] [[קוליות העיצורים|קולי]] [[עיצורים מלועלעים|מלועלע]] ([[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]]{{כ}}: /dˤ/) - מעין [[ד|דל"ת]] משולבת עם [[ע|עי"ן]]. צ'אד היא אחת מחמשת ה[[עיצורים נחציים|עיצורים הנחציים]] (האחרים הם [[ص|צאד]], [[ط|טא]], [[ظ|ט'א]] ו[[ق|קאף]]), והיא הגרסה הנחצית של [[د]]. ישנן שתי דרכים לתעתק את האות לעברית: כדל"ת, על-פי השמיעה; או כ-צ' (או צֿ) על-מנת לשמר את הכתב הערבי. נראה שב[[ערבית קוראנית|ערבית הקוראנית]], זו שדוברה בזמנו של [[מוחמד]], צ'אדדאד בוטאה כמכתשי, [[עיצורים חוככים|חוכך]] [[עיצורים צדיים|צדי]] [[קוליות העיצורים|קולי]] [[עיצורים מלועלעים|מלועלע]] (IPA{{כ}}: /ɮˤ/), זהו עיצור מיוחד מאוד ולא נפוץ, שהוביל את המדקדקים הערביים הראשונים לכנות את הערבית "שפת הצ'אדהדאד" (لغة الضاد), היות שהם הכירו את העיצור הזה כייחודי לערבית{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=The Side of the Tongue|כתובת=http://www.abouttajweed.com/sidetongue.htm|שפה=אנגלית}}}}. כינוי זה מצוי עד היום בקרב דוברי הערבית, המִתכנים "אלה שמבטאים את האות צ'אדדאד" (الناطقون بالضاد, "אלנאטקון באלד֗אד").

צ'אדדאד היא אחת משש האותיות הערביות שאין להן מקבילה ב[[אלפבית פיניקי|אלפבית הפיניקי]] (האחרות הן [[ث|ת'א]], [[خ|ח'א]], [[ذ|ד'אל]], [[ظ|ט'א]] ו[[غ|ע'ין]]). על אף שבאלפביתים [[פרוטו-שמית|פרוטו-שמיים]] כמו ה[[אלפבית דרום-ערבי|אלפבית הדרום-ערבי]] מופיעה אות לייצוג [[פונמה]] זו, שהשתמרה עד היום ב[[שפות שמיות]] דרומיות, דוגמת ፀ ב[[כתב אתיופי|כתב האתיופי]], הרי שבאלפבית הפיניקי, המקור הישיר לאלפבית הערבי, הצליל הזה לא היה קיים. לכן עוצבה האות כגרסה של [[ص|צאד]].

בשחזורים של [[פרוטו-שמית]] מופיע [[עיצור מכתשי, חוכך צדי, מסודק]] ([[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]]{{כ}}: /ɬʼ/) כאב הישיר של העיצור שמייצגת צ'אדדאד, אם כי הוא אינו האב של צורת האות. ברוב השפות השמיות עיצור זה התמזג עם המקבילות של [[ص|צאד]].