זיארה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏אתרים מפורסמים: קישורים פנימיים
סקריפט החלפות (לעיתים)
שורה 5:
בנוסף לתיאור ביקור במקום קדוש, משמשת המילה זיארה גם לתיאור ביקור כלל.
 
בקרב [[יהדות ארצות האסלאם]] השתרש המושג זיארה ככינוי לעלייה והשתטחות על קברי צדיקים.
 
==אטימולוגיה==
שורה 22:
===הזיארה לעומת החג'===
 
הזיארה אינה מצווה על המוסלמים, זאת בניגוד לחג' שהוא אחד מ[[חמשת עמודי האסלאם]]. אולם, העלייה לרגל למקומות שאינם מכה, לעתיםלעיתים היו היחידים שהתאפשרו למאמינים. חלק מהמוסלמים מאמינים כי אם אין ביכולתם לבצע את החג', הזיארה למקדש או קבר מפורסם, יכולה להוות תחליף לחג'. על כן, מכונה לעתיםלעיתים הזיארה בשם "החג' של ה[[עוני|עני]]"{{הערה|1= לעתים אף קיימות אמונות על אתרי זיארה שונים, הטוענות כי האתר משתווה לקדושת מכה, או מתקרב אליה. כך למשל, מאמינים רבים טוענים כי מעבר דרך שער ח'ואג'ה סחיב ב[[פקיסטן]] שבע פעמים, שווה לביצוע החג'. ראו [http://www.tribuneindia.com/2001/20010707/nation.htm#4 כאן]}}.
 
===בסונה===
[[קובץ:Haram emamzadeh saleh.jpg|ממוזער|250px|שמאל|עיצוב הפנים של האמאזאדה סאלח בטהראן]]
באסלאם הסוני (ולא רק בקרב הסלפים והוהאבים) נאסר להשוות את טקס העלייה לרגל למכה, לטקס הזיארה זאת כדי לא לפגוע בייחוד הדתי וקדושת הכעבה. מבחינה דתית, הטקס הייחודי אך ורק לכעבה הוא טקס הטואף, שבו על המאמין לבצע שבעה סיבובים סביב הכעבה. בכעבה ניתן גם להקריב [[קורבן|קורבנות]] ולידור נדרים. בפועל, שני הטקסים האחרונים קיימים גם בטקס הזיארה, זאת משום אמונת אנשים רבים כי טקסים אלו יכולים להוות תחליף החוסך זמן וכסף, בהשוואה לביצוע העלייה לרגל למכה. ביצוע טקסים אלו שלא במכה פורש על ידי חכמי ההלכה הסונים כפגיעה ישירה באופי הדתי המיוחד לכעבה. לטענת חכמי ההלכה, האסלאם היא [[דת]] [[מונותאיזם|מונותאיסטית]], והקרבת קורבנות לאנשים בשר ודם שהלכו לעולמם ונחשבים לקדושים, מקרבת את דת האסלאם לעידן ה[[פלורליזם]] ה[[פגאנים|אלילי]] שהיה נפוץ בקרב ה[[ערבים]] ב[[קדם אסלאם|תקופת הג'אהיליה]].
 
מהסיבות שתוארו לעיל, מרבית ה[[חדית'|מסורות]] הסוניות מגנות את טקס הזיארה ומשוות אותו לפולחן אלילים. קיימת למשל מסורת האומרת כי "אלוהים מקלל את האנשים אשר עשו את הקברים כמו מסגדים". חלק מחכמי ההלכה ייחסו למוחמד את האמירה כי "אין לבקר אלא בשלושה [[מסגד]]ים, מסגד [[הכעבה]], [[מסגד הנביא]], ו[[מסגד אל-אקצא]]", כאשר המסורת בבירור נועדה לצמצם את הזיארה רק לשלושת המסגדים.
שורה 34:
===מחלוקת===
 
קבוצות סוניות מסוימות, ה[[והאבים]] וה[[סלאפים]] - מאמינים כי סוגים רבים של זיארה הם [[עבודת אלילים]] (שִרְכּ), כפירה, או חידוש אסור בדת (בִדְעָה). לאורך ההיסטוריה, התרחשו מקרים רבים בהם סלאפים או והאבים שהגיעו לשלטון אסרו על קיומה של הזיארה, ולעתיםולעיתים אף החריבו מקומות אליהם המאמינים עלו לרגל.
 
ממשלת [[סעודיה]] תומכת בפירוש הווהאבי של האסלאם. כאחראי על שתי הערים הקדושות לאסלאם - מכה ו[[אל-מדינה]], מנסה לעתיםלעיתים המשטר הסעודי למנוע מהשיעים והסופים לבצע זיארה במהלך ביקורם לשתי הערים לחג'. אתר פופולרי לזיארה, בית הקברות באקי, הוחרב עם יסודה של סעודיה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]], ומאז הוא מוקף במודעות ענק המכריזות על הכפירה שב"סגידה לקברים". במודעות, נקראים המבקרים בבית הקברות, לערוך את הביקור רק בשביל להעריך את אופיים הארעי של החיים.
 
===אתרים מפורסמים===
שורה 55:
:'''הודו''':
בהודו יש כמה עשרות אתרי עלייה לרגל, אחד החשובים בהם הוא:
*קברו של סולטאן אל-הינד (חוואג'ה מואין-א-דין צ'ישטי) ב[[אג'מר]], מייסד המסדר הצ'שטי הסופי.
:'''עיראק''':
*מסגד האימאם עלי - מקום קבורתו של עלי אבן אבו טאלב, ב[[נג'ף]] עיראק.